|
את כל הזמן בוכה
אפילו בשמחות
ומי ידע את שרואה
מתחת לדמעות
את השמיים השחורים
בעת לילות הפחד
את המכות מההורים
את החושך במקלחת
את לא שוכחת
אסור לך
רק רציתי שתדעי מלאך,
אף פעם לא חתכתי את עצמי בגללך.
אבל אני גם לא אפסיק.
אף פעם.
אני מרגישה שאני נחנקת.
אני רוצה להשתגע. אני רוצה להשתגע כמו ביום ההוא, שאלה הראתה
לי שהיא חתכה את עצמה. אני רוצה לרוץ הכי חזק בעולם כמו ביום
שרציתי למות. אני רוצה לצרוח ולבכות הכי חזק שאני יכולה.
|
יש אנשים שמוצאים שלווה במוות,
אבל לא אנה.
|
"מי זאת אנה?", הוא התחיל.
"החברה המזוכיסטית הקטנה שלי", עניתי בוהה ברצפה עם עיניים
דומעות.
|
היא ניסתה להתאבד יום בהיר אחד, אבל אף אחד לא סיפר לה.
|
"אאוצ'!!! למה זה היה?!"
"על ה'יופי' שלך! תגידי מה את בסדר?!"
"אתה לא מבין..."
הוא החטיף לה עוד פעם.
"מה אתה עושה?!"
|
לילה. את באה אליי.
ואני שוב לא מאמינה שזו את.
|
לאיילת,
בבקשה תפסיקי ליפול אל השחור שמסביבך.
|
|
העולם הוא כמו
מילקשייק של
יטבתה, רק שלא
צריך לנער אותו,
הוא לא בקרטון,
הוא לא טעים אבל
הוא חום עם
ירוק.
פרנואיד בודק
מזון בקפידה |
|