[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








טאלנה הרסי
love never dies?
i think it does.

ICQ 256011039 256011039  
אפי


אל היצירות בבמה האהובות על טאלנה הרסיאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי טאלנה הרסי
טאלנה...
מי היא בעצם טאלנה..?

טאלנה היא בנאדם,ששואף לחיים טובים יותר, לחברה טובה
יותר, למקום טוב יותר, לטוב ביותר ..

מישהי שמנסה, אולי קצת יותר מדי לפעמים.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אמונה
הייתי לבד בלילה כה יפה, מיוחד, אמיתי, רק השמיים, הכוכבים,
ואני..
ישבתי וחשבתי, על עצמי, על החיים, על כמה שהייתי רוצה לברוח
מפה, להיעלם פתאום,
פוף, ונעלמתי, פשוט ככה ולשכוח שאי פעם הייתי כאן, לא לחזור
לעולם..!

אגדה
זו היא ארץ קסומה, מלאת פיות קטנות, ושדונים קטנים, וילדים
קטנים שמעט מאוד מגיעים אליה, תמיד אמא ואבא מספרים על המקום
הזה, בטוח שכל הילדים שמעו עליו, זו ארץ קסמים, מיוחדת במינה,
שאליה כמעט לא מגיעים, רק כמה ילדים קטנים, רק מלאכים, רק
המיוחדים...

אולי נחזור?
"אולי נשן פה?"
לא, לא, אני לא יכולה.
"למה?"
אני פשוט לא.
מביטה בו.
"טוב, נחזור"
לא מבקש הסברים, מבין, כמו תמיד, ושותק.

נשיקה חמה מכניסה אותי לתוך הבית, הבית הכמעט ריק, עם מזרון דק
ועוד אחד מעליו, סמיכה ישנה עם תלאים, מקרר קטן כמעט וריק
בתכולתו, שולחן עץ קטן ושני כיסאות מרופטים, ודלת עץ אחת
יפיפיה, מושלמת.

אהבה
זה היה נראה, כאילו כל האנשים האלו, חיים רק בשביל הרגע הזה,
רק בשביל לעשן את חבילת הסיגריות, אולי רק כדי לשתות את בקבוק
הוודקה המלא אלכוהול משכר, או אולי אפילו כדי להסניף את מנת
הסמים האחרונה שנשארה, ולראות אם הם יצליחו לעבור את ההסנפה
הזאת גם...

בתור המלאך שלו, ולפעמים האויבת הכי גדולה, ראיתי אותו, בלי
שהוא יראה אותי, הסדר יום שלו, כל כך סדיר, רגיל, משעמם, כך
תמיד אמר, לא היה לו למה לחכות.

יומן
כשאני מסתכלת לצדדים, בדרך כלל, אני רואה רק שחור, העיניים שלי
לא מסוגלות לראות יותר מזה, הן רואות רק הכל שחור ואפור,
ולפעמים זה נראה לי, כאילו אין תקווה בעולם, ושהכל חייב להיות
שחור או לבן,

זכרונות
היא ילדה ריקנית בתוכה, חלולה, חסרת מילים, סגורה...
היא אף פעם לא מדברת, היא רק שותקת, יש לה בכלל קול?

חלום
הרגשה שכזו מעולם לא הייתה לי, מן תחושת עייפות, עצבות, והכי
גדולה מכולן, תחושת הבדידות...
ההרגשה הכי אכזרית שקיימת, קוטלת את החיים, הורסת אותם שלב אחר
שלב, כל פעם כואב יותר ויותר, עד שאי אפשר עוד....

אהבה נכזבת
בת 16, ונדמה שחוותה את כל מה שאדם חווה במשך כל חייו, נפש כל
כך זקנה, גוססת לאיטה, ונדמה שברגע שתעצום את עיניה, תעלם מן
העולם, תתאדה, תרדם לעולמי עולמים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
גורל
When It`ll come
Everything will be fine
My heart will be mine
This time will be gone.

I see you in my mind
Give me the lest hug

בדידות
Outside i`m home
Here i`m all alone

גיהנום
Angels with dirty faces
I see them all the time
They're right in front of our eyes
hide

dont want nothing
no surprises
no love
i`m alone
will die in my home

I just wanna` fly
Far away from you, here
But its not the answer
Fading in the dark.

גיהנום
this uction of sorrow
is taking me down
cant stop dying
wont stop crying
there is only my dream
my nightmare, so real.

No one will take this away
This moment is mine, its precious,
It`s all I gat in this crazy life.

כמיהה
He comes in the room
Alone again, afried again
He feels cold, he smels the pain

עצב
לא אפריע לה בדרכה
אמשיך להסתכל בה
ענוגה

גורל
לא מוכנה לשאת באשמה
זו לא הייתה אני
הפעם זו הייתה החשכה

בדידות
אין מילים בפי
והשתיקה אומרת הכל

אכזבה
כנראה שעצוב,
לא להאמין באף אדם
ולדעת שכל הזמן
גם לא האמינו בך.

אני רואה אותך, אתה שלי,
אני קרובה כל כך, אבל נשארת רחוקה,
אני לא רוצה להיות לגמרי ערומה,
אני עדיין מרגישה בודדה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
יומן
הן הלכו, אין דמעות יותר בעיני, הן התאדו, אך הבדידות נשארה,
בנפש זקנה, שהזילה כל כך הרבה דמעות, שלבסוף נגמרו, התאדו,
המלוכלכות ההן, היא בוכה בפנים, תמיד עצובה, עיניים של בכי,
אדומות, עצובות, משפילות מבטים בעולם זר ומנוכר, הדמעות השאירו
את חותמן לעד, גם אם

יומן
יא חתיכת זונה
"מה? למה?"
שוב שיקרת, אמרת שזה לא יקרה
"אני?"
את משחקת אותה תמימה? את חתיכת שקרנית.
"במה שיקרתי?"
את עוד מעזה לשאול?
"אם הייתי יודעת מה קרה לא הייתי שואלת"
שתקי!
"מה שתגידי."

אני לא צריכה אף אחד אחר, אני נשבעת.
את תמיד עוזרת כשרע, תמיד מחבקת כשקר, ותמיד אוהבת בלי שום
תנאי.

אני יודעת שבסוף אני אאבד שליטה.
היום נוסעים לתל אביב, או שבסוף לא.
יש המון חברים סביבי, אבל בעצם אין אף אחד.
יש אהבה, אבל היא אי פעם תגיע אליי?

התבגרות
תמיד חשבתי, שכשאני אגדל הכל יהיה טוב, ושאני אהיה חזקה כמו
הגדולים, כמו ההורים...

אהבה נכזבת
הדמעות שזולגות מהעיניים שלך, הן לא נקיות, הן מלוכלכות
ומטונפות, בדיוק כמוך...
הדמעות שזולגות על הלחיים שלך, הן לא רצויות, אבל הן תמיד
באות...
הדמעות שזולגות לאורך הגרון שלך, הן רטובות, הן הולכות
ונשארות...

הלוואי שלכל אדם היה כרטיס מגנטי שיוכל לאחות את הכאב. הלוואי
שהיה לי כרטיס שיכולתי להעביר ליד הלב שלי, כמו בקופה של
הסופר, או בחנות בגדים.

אמונה
הוא הגיע, הסתיו הגיע, הלוואי שהרגע הזה לא יחלוף, שלא ייגמר
לעולם, הוא כל כך מיוחד, כל כך אמיתי, כל כך חי, אני כל כך
חיה, בחיים לא הרגשתי כך, הרגשה כל כך כיפית ומרגשת, מטריפה את
כל החושים, נותנת לי משמעות חדשה לחיים,

אמונה
חלומות הם מאוד משמעותיים, אני חושבת שזה היה הרבה יותר טוב אם
היינו זוכרים את כל החלומות שלנו... כי יש אנשים שבכלל לא
זוכרים אפילו חלום אחד בלילה, וזה קצת חבל, כי חלומות מעידים
על בנאדם, הם יכולים להגיד על מה אתה באמת חושב, ומה נמצא בתת
המודה שלך...

בסופו של דבר זה מה שנשאר, זיכרונות קטנים, מעורפלים משהו,
שלעיתים אפילו שוכחים.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה




אנחנו על 140
בכביש הערבה !
מה זה משנה לך
אם זה בקמ"ש או
במייל ??!!




צפיחית בדבש
מעגלת פינות


תרומה לבמה





יוצר מס' 17112. בבמה מאז 3/11/02 9:12

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטאלנה הרסי
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה