[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
בעל הזקן הטיפש


אל היוצרים המוערכים על ידי טל זקן סולומוןאל היוצרים המעריכים את טל זקן סולומון
טל הוא ילד "מיוחד" יש אנשים שיקראו לו מטורף, יש
שיקראו לו משוגע...
אבל הוא דובק במילה מיוחד...
טל נולד בשנת 86 בקריית אונו.
מאז עבר דירה פעמיים עד שהגיע למשכנו כעת!
ממלכת טלנד- ובה הוא שולט!
לא הוא לא ממציא אותה היא באמת קיימת רק שצריכים
להיות ממש ממש ממש מיוחדים כדי להיות בה!




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הומור
שלום לפינת הידעת!
אחרי מחקר ארוך ודקדקני ואחרי נסיעה לארה"ב בחיפוש אחר "גוטהם
סיטי" למי שמכיר העיר של "באטמן" הידוע לשימצה הגעתי למסקנה
שהעיר לא קיימת!

ייסורים
וככה זה נמשך 3 שנים ארוכות
3 שנים שהוא כל כך רוצה לפגוע בעצמו רק כדי להפיג את הכאב הכל
כך נורא הזה מהלב שלו,
כאב שהוא לא בטוח שאם הוא יפגע בעצמו יעלם

כשעושים אמבטיית קצף פשוט שוכבים שם באמבטיה.
לא עושים כלום

הומור
כולנו שמענו עליו!
הוא עף בשמיים ומציל את העולם תוך כדי שהוא מתאהב בלויס
ליין...
טוב אז עכשיו האמת יוצאת לאור!
אני במקרה מכיר את מר. מן והוא לא גיבור והוא לא כלום.


לרשימת יצירות השירה החדשות
רק מחכים ואז נדלקים
זה נראה ונשמע אותו הדבר
יש לזה את אותו העיקר
זה בדיוק אותו הדבר

אבל לא שוב אכתוב
על אותם הדברים
עצובים ונוראיים
שאוכלים מבפנים
שהורסים את הלב
שדופקים את המוח

אהבה
אהבתי אותך
לפחות כך חשבתי
ישבתי איתך
כל פעם מחדש

לא שווה להסתכן?
אפילו רק לכמה רגעים
כמה רגעים קטנים?
לפתוח את הלב ולהתאהב

איך זה ששלוש מילים
משנות את החיים מקצה לקצה
איך זה שמילים אחרות
משנות את כל הנעשה

אני שונא את כל המחשבות
אני שונא את התהיות
אני שונא את כל העצבים
אני שונא את כל המתחים

אנשים מתנתקים
אנשים משתנים
אנשים לא רואים
אנשים לא שומעים

החברה - מפולגת
מחולקת לקבוצות
כל קבוצה כמו קודמת
שונאת ת'אחרות

אכזבה
מצפה לעתיד
כאילו אין מחר
בו את חיי מפקיד
ממשיך להיות מעורער

מנסה להתרחק כמה שרק אפשר
לא רוצה לראות אותך מחר
לא רוצה לקום בידיעה שאת חיה
בידיעה שאותך אאלץ לפגוש

השמש מצייצת
הציפורים זורחות
השמיים ירוקים
הדשא כחול

אהבה
הדיכאון קורע בי עכשיו
ניסיתי להיות מאוהב
ניסיתי להשלות את עצמי
ניסיתי לא להיות אני

הדמעות זולגות כל כך מהר
בלי שום סיבה של ממש
פשוט יאוש אחז בנפש
אחז ולא עזב

האהבה
כל כך כואבת
אנחנו מודעים לסכנות
לכאבים הנוראים
אבל עדיין ממשיכים
מנסים למצוא עוד
כמו סם

הומור
בטח ממש רע לילדים של הטסטרים
כי עליהם תמיד כועסים
אותם בטח תמיד מכים
ובהם כל הזמן גוערים

נושאים שכתבתי עליהם עשרים פעמים
וכולם דומים
כולם זהים
רק עם עטיפה שונה

אין עוד תקוה לאהבה ישרה
מפחד מבנות לא יכול עוד לראות
את היופי שבפנים ואת החיים האמיתיים
מסומם תמידית מסם שלא יוצא מהדם

השמים כבר לא כחולים
מלאים בעננים גדולים ושחורים
הימים כבר הפכו קרים
והחיים מכוערים ורעים

מדקה לדקה אני מרגיש
איך הכל משתנה
איך הכל קורה
הופך לדבר מוזר ומעצבן

למה לנסות לבלוט מכולם הרי שום דבר לא ישנה את עצמי
אני אשאר תמיד - אני לא ישנה מה אני אעשה

עצב
זה כל מה שצריך
אין יותר מזה
מחזיק אותו
מרגיש אותו

אתם רק מסתכלים ורואים
רואים ילד קטן שנהנה מעולם
אבל אתם לא מבינים
בדיוק כמו כולם

כשאני לא יכול לישון אני יושב וחושב
מה גורם לכל הכאב
מה עושה אותו כל כך נורא
ואיך זה שבו אני שוקע

כמה קשים הם החיים בלי שלווה
כשכל הזמן חושבים על מה שקרה

למה הדברים לא משתנים?
הכל נשאר אותו דבר
למה הדברים משתנים?
הכל משתנה כל כך מהר

אני שונא אנשים
שונא את כולם
רוצה להישאר לבד בעולם
ככה אין כאב
אין צרות מיותרות

אנחנו מחפשים אהבה, מוצאים ומאבדים
נזרקים וזורקים
דואגים ושוכחים
רוצים להמשיך אבל כבר לא יכולים

עדיין אותו האידיוט
אותו האדם הטיפש
האדם חסר הכל
חסר אהבה חסר בחורה

עושים אותם
הם קורים
לא רוצים אותם
הם יוצאים

הנוף מדהים כאן מלמעלה
הכל פרוש בפני הכל
רוצה להמשיך הלאה
להפטר מכל העול

חודשים ניסיתי
ימים בכיתי
לילות טיפחתי
ימים הסתרתי

המוח מוצף
כאב בלב
די נמאס
הסוף קרב

נשיקה זה דבר מעודד
דבר שבא מהלב לפחות בשבילי
שבא להראות כמה אכפת
כמה רוצים את אותו אדם

איך זה שדבר כל כך נפלא ויפה
יכול לפגוע כל כך קשה

למה אנשים כל כך צבועים
למה אנשים מתנהגים כמו כולם
למה אנשים לא מסוגלים להיות מיוחדים
גאים בעצמם

עוד יום עובד
ושוב אותו דבר
עוד יום עובר
וכלום לא משתנה
אני יושב בחדר שלי לבד וחושב
למה כלום לא עובד

העננים נעים מהר
הם לא יודעים עד כמה
הם לא יודעים מה הם עושים
הם רק "שטים" שם ונהנים

איך זה שכולם מוצאים אחד
רק אני אני אחד גלמוד בצד
נשארתי לבד חסר כל
אפילו קשה לי לזכור

בדידות
חייב עוד טעימה מהקור
עוד אחת לפני שליבי יתחיל לבעור

כי כל שאתם רואים שומעים מכירים הוא רק קנקן
קנקן ריק מתוכן ולא מאוזן

נשאר במיטה ולא יוצא
רק ממשיך לחשוב על מה שקורה
מה קורה עכשיו
האם זה כבר קרה

משעמם לי!
משעמם לי מאוד
משעמם לי!
משעמם לי עוד ועוד

אשכים אשכים לאן ברחתם?
ביום שטוף שמש זה?
אני קמתי ומצאתי את איברי
בלי כל זה


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
החיים הם כמו הים
יש הרבה גלים
גדולים קטנים
מלאים בלכלוך




אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
זה לא שאתה סתם
יושב ויעלה לך
לראש סלוגן
מתוחכם. הכל
תלוי במומנטום.
אם תפתח את צורת
המודעות
המתאימה, תגלה
שכל דבר יכול
להיות סלוגן.


תרומה לבמה





יוצר מס' 27123. בבמה מאז 15/10/03 10:05

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטל זקן סולומון
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה