[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את טל יוקו כהן
יוקו.
ילידת 1973, תל אביבית בנשמה. עורכת מוסיקלית,
כותבת. מסיימת בימים אלו ספר שלישי, אך בעצם הראשון
שיצא כנראה לאור.  הספר יקרא " היום זה כבר לא
מספיק" .  חיה בביצה התל אביבית ושמחה לחלוק את
קורותיה בעשור וחצי האחרונים.החוויות, האהבות,
הנסיונות, הכיבושים, התענוגות. לכולם תוכלו להכנס
דרך הסיפורים הקצרים, שכולם אגב, קרו באמת...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"ודיברתי עם פיצי, הוא אמר שזה סבבה מבחינתו, ושיהיה לנו
בכיף."
שמחתי כל כך! וגם קצת נעלבתי... מה זה?! לאקס שלי לא מזיז
שאני מזדיינת עם החבר הכי טוב שלו??? איזה חרא הוא! בעצם, אני
החרא שבכלל רוצה להזדיין עם החבר שלו. בעצם למי אכפת?

"את נורא יפה. אני יכול לנשק אותך?" הוא שאל והתקרב. "תנסה",
אני עונה באציליות למרות שבלב אני אומרת לעצמי רק תנסה שלא
לנשק אותי מיד! והוא נישק. זו הייתה הנשיקה הטובה ביותר שהייתה
לי. למעשה החיים שלי התחלקו לשניים - מהרגע שהוא נישק אותי ועד
הרגע שהוא נישק או

"מי מתלבש ככה? אה? תגידי לי? למה שלא תלבשי חליפה מחויטת,
יפה, ולא את הבגדים המוזרים שלך?" היא מסתכלת ובוחנת את שמלת
המיני בסגנון סבנטיז שלי וכמעט מקיאה עליי, "אבל לאן אני אלבש
חליפה אמא? לעבודה?" אני עובדת בערוץ המוזיקה. איזה חליפה
ואיזה נעליים

"ושיהיה ברור" הוא מודיע, " את אחראית על מסיבת הרווקים שלי!"
." אבל אני בת! ומסיבת רווקים זה לחברים , בנים כאילו?" " אבל
את החבר הכי טוב שלי! את איתי הכי הרבה שנים, את מכירה את כל
החברים שלי, ואת ממילא תמיד איתנו הבנים!

"לבוא, או שלא בא לך עליי?" זה היה נוסח ההודעה שקיבלתי באחת
וחצי, בדיוק כשהייתי בדרך הביתה מההופעה. "אם בא לך, תבוא",
אמרתי בעודי נושאת תפילה קטנה, בוא, בוא, בוא כבר...

"אל תשאל איזה יום מבאס היה לי בעבודה," אני משתפת אותו תוך
כדי שאני הולכת לכיוון המקלחת ומשילה מעליי את הבגדים ואת יום
העבודה.
והוא הולך איתי. מהסלון לחדר השינה, מחדר השינה למקלחת, מחייך
אליי בעיניים טובות ומקשיב.
כמה שהוא יודע להקשיב.

"אוהב? מי אמר שאני אוהב אותך יא קרפדה נימפומנית? זה שאנחנו
לא יכולים אחד בלי השני זה לא בהכרח אהבה! אני גם עושה קקי כל
יום, אז מה? זה אומר שאני אוהב את זה?" הוא מנסה להישאר רציני
גם כשהכאפה מפלחת לו את הכתף. "אני קקי?!" אני כמעט נושכת
אותו...

זו היתה הפעם הראשונה שבאמת הבנתי בת כמה אני. לא מבחינת הגיל
הכרונולוגי, את זה ידעתי תמיד, הרי אין כפייתית ממני בחגיגית
ימי הולדת, ורק לא מזמן חגגתי באינטימיות רק עם חמישים אנשים,
את יום הולדתי השלושים ושניים... ההכרה המדהימה בגיל האמיתי
הכתה בי אתמול.

הנסיעה עברה בצחוקים ושירה קולנית כהרגלנו, ריכולים, צחוקים
וירידות הדדיות, מוסיקה טובה והרבה אוכל. אף אחד באוטו לא ידע
שאצלי בראש מתנגנת מנגינה אחרת. עידו, עידו, עידו, עידו, פעם
בקצב של מוסיקה, פעם לפי מקצב פעימות הלב. ככל שהתקרבנו לצפון,




דף אחורי
רעיון לא מקורי
חשבו על זה כבר
בנונסלט ז"ל
בשנת 95

נונין מבועס


תגובת מערכת:
חשבו על זה כבר
ב"העיר" הרבה
לפני. אז?


תרומה לבמה





יוצר מס' 72038. בבמה מאז 3/11/06 0:29

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטל יוקו כהן
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה