|
מה המצב איתך?
אתה ער?
תלך לישון כבר י'משוגע, היא לא עומדת לצלצל.
תדע שהווה זה המחר הכי טוב והאתמול הכי גרוע.
ושהיא, לא עומדת לצלצל.
"את בטח צוחקת עלי!" אני מודיע בקול רם. את, בשיא הנונשלנטיות
ניסית להרגיע אותי, דיברת אליי מילים חכמות כמו מנסה להתחמק.
את מאוהבת בו או לא (חושב לעצמי)..."
|
התקרבי ואלחש לך את כאביי,
הידעת האמנם את רגשותיי?
ההאמנת כי הווה הוא תחילתו של עתיד?
והאם לא לנסות על-מנת להספיד?
|
מכתב קצר, לאיש אחד רחוק מכאן...
|
בשעה 6:30 בבוקר, גם מי שכל-כך דומה,
נראה כל-כך שונה.
במיוחד עם אוטו ירוק בלי רדיו.
"חיפשתי את האנשים הממוצעים האלה, עם הדחף לרצוח והנטייה
להשמנה..."
|
לא יודע למה... אני פשוט מוכרח.
"שוב מצאתי עצמי מחפש את אותם אנשים ממוצעים, שבניגוד אליי
יישארו בפסח הזה בארץ ישראל או אולי יטוסו עד לטורקיה..."
|
|
|
אתה אולי רוצה
להרשים, אבל
כשמשתינים זה
במהירות משיקית
ולא בתאוצה
רדיאלית
חרגול שלומד
פיסיקה לפיסיקאי
שניסה להרשים |
|
