|
שנינו בין הסדינים
סדינים לבנים
שמים כחולים
שוכבים מחובקים
|
מושכים את הלילה בשני קצותיו
פחד מקפיא מעצמו
מפחדת לאהוב
מפחד להרגיש
|
כמו בחלונות זרים
כשני אנשים בודדים
אנחנו מתקרבים...
ואנחנו צפים על מים חודרים
|
כל-כך מהר
אף אחד לא עוצר לנשום
עיניים עצומות
הן ממילא כבויות
|
הרגשתי בעננים
בגובה ההרים האדומים
נוגעת לא נוגעת בשמים
מאושרת
|
לא אתן לך ללכת - משאלת לבי
כוכב שלי חזרת
העלה נשר- העצים ערומים
חזרתי אלייך - כולם לוחשים
|
מפרץ מדבר
בין הרים אדומים
ברעש גלים מחלחלים
|
רציתי שתדע
ברגע בו זכיתי
תשוקה
|
|
|
