|
בפעם האחרונה שהלכתי אליהם לא חזרתי יותר.
כשהגעתי שמתי לב שאחד מהם נעלם. שאלתי מה קרה לו ושלושתם
הרכינו את ראשיהם למטה.
|
במרכז הרחבה. הם עוד יכולים לראות אותה. הולכת הצידה. מסתתרת
מאחורי עמוד הבטון ומתיישבת על המדרגות. מדליקה סיגריה. עוד 7
שעות ושלושים וחמש דקות.
|
אל תסובב ראשך
גם אם ידלק האור
עצום עיניך בהבנה
והתנתק
|
כמעט בלחש היא אומרת
שפעם הן היו באות לבד
|
לכל דמעה שאתה גורם לי
חובר הפחד
הכעס הכאב הגעגוע
|
אני מתחת למיטה
על רשת חלון
נחה על שקע חשמל
אני בין קיפולי וילון
|
מעולם לא הכרתי את השמים באופן אישי...
|
האם אי פעם ניסית לחשוב מעבר למשמעות הראשונית? מעבר לפשטות?
|
|
|
התחלתי ולכן
אסיים
גרפומן
הסלוגנים
באודישן
למקבילית המוחות |
|
