[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ברגע אחד נפתחים שערי שמיים ואני עולה במרכבה הנכונה במספר
הנכון ללא שום עיכובים. מחזיקה את הכרטיס למקום הנכון ובידי
מזוודה קטנה ומרופטת, היא צריכה להספיק לי, כך אני אומרת
לעצמי, ספק בשכנוע ועולה על הרכבת.


לרשימת יצירות השירה החדשות
והוא חשב שהמבוך עתיד להתמוסס
והחומות של החיים ייפלו ייפלו
והמרחב כל כך גדול
ויש עוד אפשרויות לבחור
ויש שיח תות שחור בצד הדרך.

ידיי נושאות סלים כבדים
ועיניי עדות לסחי העופות הרקובים
ולבקר המתפתל שתלוי על וו.
זקן, גידם יד ימינו
מושיט
לדג כבוש שעינו מצהיבה
ושולח מבט מתאווה אלי.

מגע אחד
נשימה
מבט
יוכלו לפתוח שוב סכרים

אומרים כי אנוש יודע רק יש

וכוס סגולה,
קובעת תרעלה
בציר עתיק
במבצר עתיק
בצר לנו

ואת כמו חלוק נחל
עגולה
שפתייך חתומות
לא תאמרי מילה

משילה כמו נחש
את שלוותך הדועכת
ולובשת כסות בעירה
ואישה

אני טווה את האני האחרת
מאותם חוטים זוהרים
עוד מעט ואוכל להשלים את דמותי

הוא יבוא ויניח אבקניו לצדך
כמו צידה לדרך שנותרה ללוחם,
ובשלוות היודע
יכה שורשיו בדיוק לידך

הלכת
והחדר שלי הריח ממך

ורחם לא יהיה לך כדי שיהא
באר משאלות לכל נפש
העוטפת בחלבה ובדמה את הניצוץ

זה אומר שיש לי חורף וקיץ אביב וסתיו
וה אומר שהעונות מתחלפות אצלי עכשיו,
זה אומר שיש דואליות טעונה
זה אומר שעכשיו אני ככה ועכשיו אני שונה

זכרי שבכל נימי נפשך
ובכל נימי גופך
תמיד
את מלכה

אני לו והוא לי
ושנינו כתמונת ראי
אשר נסדק, נשחק, ניתק.

פעם ידעתי
שקיעה וזריחה
להזין הכל
עד מולד הירח הבא

אמא,
לא מתים כל כך מהר

מתוך בועה שקופה
מתוך חיטה שדופה.

כמו הר במדבר
שמשקה את הצמא
כמו לבנה במילואה
שנושקת את כנפי השכינה

והגוף כמו ממהר
להישטף
להסתדר
להחזיר צלמו המאופר
אל המסגרת היפה.

את עץ בודד
ובעפעופך
יוצרת יער עד
ופלג מים טהור ורענן

לוע ריאותיי עטוף בכרוביות סרטן
והן מבקעות דרכן אל עצמותיי
כמו נייר לקמוס
שואבות את הצבע של עורי
ורק פאלטה של גוני הקשת
נמרחת באפילה
לעתים בלי הבחנה
על פנים כבויות.

"בן מארי" אתה קורא לה
ולוחש באוזניי את שמה הצרפתי.

מתיקות העצבות שוכנת עמוק בתוך
עצמותיי הכבדות,
איפה שהוא בין האגם
לירכיים שלי.

נמפת ים לא בתולה אני
מלחים שיכורים גזרו את זנב הדג שלי
כדי לבקע את תוכי הפנימי בהזיותיהם הלבנות.

מחויבות היא הדרך שלנו להשתיק את הנצח
ולהפר את נדר הבריאה.

אני עודני ולעצמי
לא אזיל דמעה
לא אזיל דמעה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
צנח לו זלזל.
אז מה,
שיצנח




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
עושה שלום
במרומיו, הוא
יעשה שלום עלינו
ועל קול ישראל
ועל גלי צה"ל
ואמרו אמן.






שמן.


תרומה לבמה





יוצר מס' 47243. בבמה מאז 14/9/05 23:31

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטל שיש
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה