|
אז עכשיו אני צריכה לישון על הבטן?
|
הכלב שלי מתקרב אליי
אני מנסה להסגיר את מצב רוח בפניו.
נשכבת על הריצפה
נשענת על ברכיי
מנסה לשנות את פוזיציית הקרקע.
|
החשכה אטומה,
עירומה
ולא עוטה עליה כלום.
|
עלה רוחי בגלייך
מתנפצים בי אדוותייך
אני אל מעבר לאופק
|
מהותה של התמודדות היא לדעת
מתי לחבר את הרגש כשצריך
ומתי לנתק אותו.
להיות אובייקטיבים וסובייקטיבים.
|
שנאה מרה מבצבצת מבין אצבעותיך
|
בשורת הוויתי היא
התענגות מינית על מנעד הרגש
|
ללכת לישון עם הלילה ולחבקו.
|
גופי בחש בי בחילה
פיללתי לאבד ממגעו הפנימי
הכרתי צנחה
נאלמתי
שתראה התכנסותך.
|
בתוככם נשארה חווית זיכרון
שפה מגוף
מעכלת תנועות רגש
ייאוש
|
היופי באדם,
זה שהוא יכול להשרות עליך
|
רוצה אותך כדומיננטי לתשוקתי
שאתכלה בהיכל, תרגיש
|
לפעמים אנחנו לא באמת
רואים את האדם האמיתי
שעומד מולנו
אנחנו רואים
משהו שלנו חי בתוכו
|
הלילה כה יפה
יש ריח של טל לח בחוץ
ושקט.
|
"אפשר שהטבע ימלא אותנו" אמרתי
נותר לנו רק להביט בעיניים
|
הפכתי סהרהורית
להחזיר מציאות
|
אני רואה בטבע שתיקה
שעצרה את היקום
|
ואולי אין לי ערכים
אמונה ורגש מדוייקים
רק התרגלתי לסיור המחשבתי
לתסכולי מבוכים
|
אני אוהבת לשבור מראות.
לא יודעת אם אוהבת אבל שוברת.
|
|
|
נעים מאוד, אני
יגאל עמיר, פעם
גרתי בהרצליה,
היום זמני אני
קצת בדרום, אבל
יהיה בסדר תוך
שנה שנתיים אני
חוזר למרכז.
יגאל עמיר חושף
את זהותו ואת
עצמו לזאת שאהבה
את התל אביבי
ההוא, ומוסיף
ואומר: מה היא
לא שומעת
חדשות?
ובכלל למה
להתגאות שהוא
היה תל אביבי,
אני לא רץ וחותם
יגאל עמיר זה
שאהב את
האלקנ'אית! |
|
