|
נולד ב- 1979. גדל והתחנך (?) בכפר סבא.
את שירותו הצבאי ניסה לשכוח על ידי שהייה ממושכת
בניו יורק. זה לא עבד.
שרד בגבורה את לימודי התקשורת ומדעי המדינה
באוניברסיטת בר אילן.
שרד (קצת פחות בגבורה) את מלחמת לבנון השניה.
כיום מתגורר בתל אביב.
אני יודע שקפלן תכף יירגע אבל בדרך צריכים לעבור כמה 'כוס
אוחתוקים' עסיסיים... אני עד הצבא כמעט לא שמעתי קללות.
בטירונות קיבלתי הלם מזה שאפילו המפקדים אומרים 'זין' וכאלה,
וזה אפילו קצת עיצבן אותי. אבל פה, בבינת ג'בל, כבר התרגלתי...
כולם מקללים פה. כל הזמן.
|
עומר העיף בי מבט מהסוג שנותנים לאחיך הקטן אחרי שהוא למד
לקשור את השרוכים לבד. הגבות שלו עלו כלפי מעלה תוך כדי הרמת
השפה התחתונה על העליונה. "פששש...ביצוע מושלם, אביב. גם חומר
למבחן, וגם טלפון מהכוסית"
|
כמו אז שהמתין כאן בחור צעיר, נחמד דווקא, עם זר ליליות לבנות
ומבוישות. חצי שעה הוא חיכה לה. בסוף נשבר והלך. השאיר לי את
הליליות כפיצוי על זה שחרט לי "נועה" על המשענת.
|
אנחנו צריכים לדבר. הוא אמר לי בשקט בטון קצת דרמטי וקצת
מתנצל.
אנחנו צריכים לדבר. הוא בלע את הרוק, הגרוגרת שלו זזה, ואיתה
הזיפים.
אנחנו צריכים לדבר. למרות שניסה, קולו נסדק ממש בקצה.
אנחנו צריכים לדבר. כמעט בטוחה שבזווית עינו נאגרו זרזיפים.
|
|
|
צ'מעי, כשאני
מתעצבנת על החבר
שלי, אני לועסת
מסטיק ומדביקה
אותו מאחורי
השיניים
הקידמיות.
שלי יורקת לבאר
שהיא שותה ממנה. |
|
