|
ועכשיו יש רק לחייך
וקליק
מכירים.
בהחלט.
כבישים צרים או לא. אלה כבישים שייקחו אותך במהירות כזאת שאתה
יכול להגיע איתה מראש-פינה לאיסטנבול תוך חמש שעות.
אלה כבישים מהירים למכוניות מהירות.
|
היה מקרה אחד שבנאדם נשבר בחקירה וגילה לעולם שיש זן מיוחד של
ג'וקים בפרברים ובמסבאות הקטנות של בוליביה שעדיין לא התגלה.
הגילוי של אותו אדם, שלימים נקרא הזן המיוחד על שמו, הסעיר את
העולם והוכיח מעשית שבחדרי החקירות אכן ניתן להשיג הכל.
|
כשהגיע הרגע שאלעזר היה כבר צריך לעשן, הוא התפתל במקומו, הוא
הזיע, הוא הרגיש איך הלב דופק מהר, הוא הרגיש איך הנשימה שלו
נעצרת. מישהו כבר הוציא לו את הסיגריה מהיד.
|
כשאדווה מנגנת בפסנתר, האצבעות שלה נוקשות חזק, מכות ללא רחמים
על הקלידים, מרסקות את התווים. ופעם, כשהיא שברה את היד, והיא
היכתה על הפסנתר עם היד העטופה בגבס, הצליל שיצא אז היה כל כך
חלש, הצליל בכלל לא נשמע
|
מירה מתארת אותי כמצב של חוסר המשכיות מטעה.
אני לא מבין איך נתפסתי אליה ולמה היא משכה אותי בצורה כזאת
טוטאלית. המון שנים אנחנו ביחד ואני לא בטוח לגבי דברים שהיא
עושה. אני לא מכיר אותה ממש בבית ותוהה לגבי דברים אצלה
בעבודה.
לעתים, אני מצליח לתפוס אותה..
|
ובדעיכת עיקשות הפגישה
אילמות נוספת סובבה מחושים
בשקט לקחה היתד ונעצה בליבי
|
אפילו כשהייתה מנגבת חומוס באיזה חור,
הביטו בה כולם בהתפעלות - כמה פיוטי, כמה זה יפה.
ואני, אני שמהחור שלה ניסיתי רק להתחמק, בעיקר נשמרתי.
שוב שומר עצמי מלדעת
שוב שומר עצמי מלנחש את אופיים
של גילויים זכים
|
והנשמה שנשברה
החלה לרחוץ בבתי זרים
|
שוב בלכתה לשוק - לא ליקטה היא דבר
ביקשה בליחשוש צמרירי חתיכה עבה ובשרנית
ממגע שיניו של ההלך שצייר בה את עקבותיו
דעתה לא יכלה לפריחת הדובדבן
שירתו מקסימה - את אורוותו לא איתרה בשולי ירכיה.
|
ויום אפור
חידוש נאבד בין גיצים
אקורד עובר ושוב חודר
אקורד של מישהו אחר
|
אני לא יודע אם להגיד לך את האמת,
אבל מסתובבות פה שמועות שרוצים לפטר אותי.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
במה חדשה.
המקום בו
תסכולים מיניים
פוגשים את הדף.
ארגנטינאי
עייף |
|
