|
musicman
צעיר שאפתן. אוהב את החיים וגם את המתים.
איפה אני? אה נכון - יושב בבית קפה בארוחת צהריים עם דן.
|
פעם היה אינדיאני נודד. הוא נדד בכל רחבי הארץ. התחיל בצפון
וירד לדרום. עבר למזרח ומשם למערב. לכל מקום הוא לקח אתו חליל
וגיטרה. על החליל הוא לא ידע לנגן. על הגיטרה הוא ידע לנגן רק
ליווי.
|
התחלתי להאמין לשיגעון שלי. שאולי עולמי דמיוני כמו של שמידט
ושיש עולם אמיתי ועליי לחפש אותו.
|
There's something solid forming in the air
And the wall of death is lowered in Times Square.
|
It never ends, we discard our friends
Forever more, we never expose the truth behind our lies
Just when you think, you find a wave you can ride
It brakes you, shatters you
|
אני מתחת למים
הולך על קרקעית הים
רואה דגים צבעוניים
זה פשוט מושלם
|
דף דף מדפדף
מסתכל על העמודים אך לא קורא מילה
|
משתכר משתכר נכנס להיי
אני חולם שאני בהוואי
מסומם על כל הראש
מסניף לי איזה ברוש
|
כל אחד דואג לעצמו
אף אחד לא רוצה להיות גיבור
הכי טוב להסתכל לצד
הכי פשוט להיות לבד, בלי אף אחד
|
הכרתי פעם ילד צמחוני
אם אפשר לקרוא לו ילד
צמחונות הפכה אותו למקל
כל מה שראו זה בגד
|
יש שמיכה שאותה אני מאוד אוהב
בהירה ויפה מלאה באהבה
|
|
|
הלאה אל המרחק
אמא שם במרחק
עוד מצפה לו דרך
ארוכה, אל המקום
בו אמא מחכה,
מדרך הר וים הלב
רוצה לשם, הלב
קורא לאמא...
נילס הולרגרסון
מחפש את אוגי,
כשבדרך פוגש את
שמשון ויובב
מרביצים לבלה
כדיי שתיתן להם
את הכתובת של
פינוקיו, כי הוא
זוכר מה קרה
לבינבה הקטנה,
אז כדיי להתחמק
מעונש של גברת
פילפלת הוא שר
להם את נעימת
הפתיחה של שלוש
ארבע חמש וחצי,
תוך כדיי מחשבה
על שישאר בינינו
עם דורון נשר. |
|
