|
אני מתבוסס בשאריות שלה, מתפלש ברסיסי זיכרונות, שלא מפסיקים
לדקור אותי בכל הגוף
|
אז בכיתי, והרטבתי את כל המכתב שלך והשורות על הדף החלו
להישטף, אבל המילים שלך נשארו יציבות ופתאום הרגשתי טוב.
הרגשתי שבעזרת הבכי שלי שטפתי את המסגרת שלך, שחררתי אותך מבין
הסורגים שסגרו עליך ואת נשארת שם, עומדת רטובה מגשם הדמעות
שלי...
|
|
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
