|
1985
wonderland
חילקו שם מים קרים בחינם, לקחנו כל אחד שני בקבוקים.
|
האם נכנעתי לתכתיבי המשטר הקפיטליסטי ומצאתי עבודה שמטרתה לתת
לי את הסיבה לקיומנו כחברה תרבותית- את משכורתי?
מסתבר שגם אני הלכתי לאיבוד במחלקת הביגוד.
|
אכן אושוויץ הייתה פלנטה אחרת.
הלכתי כצאן לטבח ולמפולת.
וגופי עייף ונשמתי הוחלפה באחרת.
|
תנו לי למכור
פשטות
דג סלמון בדינר
|
לא ידעתי מעולם.
שאתה לא כזה משהו
אחרי הכל.
עד עכשיו.
|
תני לי להתנפץ לרסיסים
מולך
|
תני לי מיליון סיבות
למה לא לנקר את אלף מבטייך
שכל אחד מהם שמור לי.
|
האם תאסוף את חלקיקיי ותשמור אותם
איתך
לעד?
|
יורד ים אמיתי
סולל את דרכו וחייו
לפי הכוכבים.
|
רציתי באמת להיות
על פסגת העולם.
|
מדוע רק הפרחים זוכים לתשומת לב?
אומנם, יפים הם
אך מדוע דווקא הם כשיש כל כך הרבה דברים.
|
i can feel nails scraching my heart
|
אני זועמת
על הפיכתי לציניקנית.
|
לא המצאתי שירים
לא חלמתי ברוח
לא אהבתי
עד שהכרתי אותך.
|
הסיפוק האישי שלי.
כשרע לי
שיריי יפים
כשטוב לי, אני בנאלית.
|
הו, מרת דאלוואי,
תמיד עורכת מסיבות לחפות על הדממה
הושיעי נא
לב שלה אומלל.
תני לי לחוות.
|
אני שותה בשביל לשכוח שאני מתבייש שאני שותה
|
את פורטרט מיוסר
נחבא אל הגשמים
|
הייתי הפילגש.
נסענו לביתנו המשותף.
|
נישקתי אותך
בשפתיים מלאות ריר ועפר ואפר
|
את אמרת,
שלעולם לא אגיע לשום דבר.
|
פתחו את הבוקר
וצייצו במוחי.
|
כל הקישקושים האלה והמחיקות
גורמים לי אושר,
כי לא כיסיתי את כל הכיעור
כי יש לי עוד זמן לחיות ולכסות אותו
למחוק,
והפואנטה היא שעכשיו
יש לי למה לחכות.
|
ואם הם בכלל לא מתים,
והם פה איתי, צוחקים.
|
גבריאלה שלי
קומי מהאפר
חיי את חייך.
|
נמאס לי לרצות דברים
שאי אפשר כל כך למצוא.
|
אך אתה בורח למחזוזות ורודים יותר
הגיוני שהעדפתך תהא שם
ולא תימשך
לחום הכהה שיש לי להציע.
|
אתה היית אני
אני הייתי אתה.
|
אני הכי אוהבת
את השתיקות שלנו.
|
בבורות חיי נמצאת אהובתי,
שקשה ויפה מליל,
שמתי לה שומרים כל הליל.
|
בזהירות מוקפדת
גזרת אותי במספרייך
אל מחוץ לתמונה.
|
"אנחנו במבצע",
חרטות בזול.
מתי אהיה שלווה,
מקורותיי טוענים
שרק במוות
|
תמיד מטפס עלי כמו נמלה חרוצה האוגרת
את כוחי לחורף הקר.
|
אני צריכה את הפיצוץ
כדי לנשום לרווחה.
|
מקצבים אפילם מצמררים
של זוגיות קודרת
|
תנו לי וילון
שאוכל להסיט ואז
|
נשארתי בודד, קפוא ולבן כשלג.
|
.1.
ואם אשכב פרקדן על סדיני משי מנומרים,
עירומה, האם
תלחש אני אוהב אותך?
|
שני יתומים
שוכבים במיטה אחת
|
תאהבי אותי ככה.
מישהי, מישהו.
|
עורה האדמדם
לשונה תלויה מחוץ לפיה
אני ממשיך
היא נחנקת
|
תן לי את ווירג'יניה וולף
תן לי אותה
|
כבר חזרת מהסניורה הזונה, אסתבאן?
|
רענן את זכרוני הזול,
עם הסכין שלך.
|
מציתה סיגריה.
מתעטפת,
משאירה כמה דינרים ואמירה פייסנית משיחת חולין על השידה הקטנה.
|
יושבת קפואה
בין ספסל לעמוד
|
ואני כל כך רוצה
שתמחק אותי
מעל האדמה.
מחויכת.
|
והיא כל כך כמהה להתפלש עמו בבוץ הקר,
|
הגאולה תגאל גם אותי
אם את היא
|
דם ניגר מזווית פי
עדות לכך שאני אינני
כתמול שלשום.
|
לא נתת לי מנוח ממך
מ-נ-ו-ח
לא היה לי
שמך רדף אותי
|
ואתה
נחשף לפניי
כמו וריד שטפחו עליו
|
מהו אלוהים?
בו יש ניצוץ אנושי.
אולי מותר לו לטעות.
ואולי לפעמים גם לי.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
את לא תאמיני אם
אני אספר לך,
אבל אתמול בלילה
חלמתי שאני עושה
סקס עם מישהי
שנראתה בדיוק
כמוך, והתעוררתי
אחרי שהיא גמרה
בפעם העשרים
ברציפות וביקשה
כוס מים.
קומיצה, שקרן
פתולוגי וחרמן
פתטי. |
|
