|
1985
wonderland
חילקו שם מים קרים בחינם, לקחנו כל אחד שני בקבוקים.
|
האם נכנעתי לתכתיבי המשטר הקפיטליסטי ומצאתי עבודה שמטרתה לתת
לי את הסיבה לקיומנו כחברה תרבותית- את משכורתי?
מסתבר שגם אני הלכתי לאיבוד במחלקת הביגוד.
|
אכן אושוויץ הייתה פלנטה אחרת.
הלכתי כצאן לטבח ולמפולת.
וגופי עייף ונשמתי הוחלפה באחרת.
|
תנו לי למכור
פשטות
דג סלמון בדינר
|
לא ידעתי מעולם.
שאתה לא כזה משהו
אחרי הכל.
עד עכשיו.
|
תני לי להתנפץ לרסיסים
מולך
|
תני לי מיליון סיבות
למה לא לנקר את אלף מבטייך
שכל אחד מהם שמור לי.
|
האם תאסוף את חלקיקיי ותשמור אותם
איתך
לעד?
|
יורד ים אמיתי
סולל את דרכו וחייו
לפי הכוכבים.
|
רציתי באמת להיות
על פסגת העולם.
|
מדוע רק הפרחים זוכים לתשומת לב?
אומנם, יפים הם
אך מדוע דווקא הם כשיש כל כך הרבה דברים.
|
i can feel nails scraching my heart
|
אני זועמת
על הפיכתי לציניקנית.
|
לא המצאתי שירים
לא חלמתי ברוח
לא אהבתי
עד שהכרתי אותך.
|
הסיפוק האישי שלי.
כשרע לי
שיריי יפים
כשטוב לי, אני בנאלית.
|
הו, מרת דאלוואי,
תמיד עורכת מסיבות לחפות על הדממה
הושיעי נא
לב שלה אומלל.
תני לי לחוות.
|
אני שותה בשביל לשכוח שאני מתבייש שאני שותה
|
את פורטרט מיוסר
נחבא אל הגשמים
|
הייתי הפילגש.
נסענו לביתנו המשותף.
|
נישקתי אותך
בשפתיים מלאות ריר ועפר ואפר
|
את אמרת,
שלעולם לא אגיע לשום דבר.
|
פתחו את הבוקר
וצייצו במוחי.
|
כל הקישקושים האלה והמחיקות
גורמים לי אושר,
כי לא כיסיתי את כל הכיעור
כי יש לי עוד זמן לחיות ולכסות אותו
למחוק,
והפואנטה היא שעכשיו
יש לי למה לחכות.
|
ואם הם בכלל לא מתים,
והם פה איתי, צוחקים.
|
גבריאלה שלי
קומי מהאפר
חיי את חייך.
|
נמאס לי לרצות דברים
שאי אפשר כל כך למצוא.
|
אך אתה בורח למחזוזות ורודים יותר
הגיוני שהעדפתך תהא שם
ולא תימשך
לחום הכהה שיש לי להציע.
|
אתה היית אני
אני הייתי אתה.
|
אני הכי אוהבת
את השתיקות שלנו.
|
בבורות חיי נמצאת אהובתי,
שקשה ויפה מליל,
שמתי לה שומרים כל הליל.
|
בזהירות מוקפדת
גזרת אותי במספרייך
אל מחוץ לתמונה.
|
"אנחנו במבצע",
חרטות בזול.
מתי אהיה שלווה,
מקורותיי טוענים
שרק במוות
|
תמיד מטפס עלי כמו נמלה חרוצה האוגרת
את כוחי לחורף הקר.
|
אני צריכה את הפיצוץ
כדי לנשום לרווחה.
|
מקצבים אפילם מצמררים
של זוגיות קודרת
|
תנו לי וילון
שאוכל להסיט ואז
|
נשארתי בודד, קפוא ולבן כשלג.
|
.1.
ואם אשכב פרקדן על סדיני משי מנומרים,
עירומה, האם
תלחש אני אוהב אותך?
|
שני יתומים
שוכבים במיטה אחת
|
תאהבי אותי ככה.
מישהי, מישהו.
|
עורה האדמדם
לשונה תלויה מחוץ לפיה
אני ממשיך
היא נחנקת
|
תן לי את ווירג'יניה וולף
תן לי אותה
|
כבר חזרת מהסניורה הזונה, אסתבאן?
|
רענן את זכרוני הזול,
עם הסכין שלך.
|
מציתה סיגריה.
מתעטפת,
משאירה כמה דינרים ואמירה פייסנית משיחת חולין על השידה הקטנה.
|
יושבת קפואה
בין ספסל לעמוד
|
ואני כל כך רוצה
שתמחק אותי
מעל האדמה.
מחויכת.
|
והיא כל כך כמהה להתפלש עמו בבוץ הקר,
|
הגאולה תגאל גם אותי
אם את היא
|
דם ניגר מזווית פי
עדות לכך שאני אינני
כתמול שלשום.
|
לא נתת לי מנוח ממך
מ-נ-ו-ח
לא היה לי
שמך רדף אותי
|
ואתה
נחשף לפניי
כמו וריד שטפחו עליו
|
מהו אלוהים?
בו יש ניצוץ אנושי.
אולי מותר לו לטעות.
ואולי לפעמים גם לי.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
חתול?
טוב, נו... אבל
זה האחרון! |
|
