נולדה ב-30.10.86, שלמה ובריאה. "היא עוד תשתלט על
העולם" הם נהגו לומר, והיא רק חייכה חיוך ממזרי,
שובב משהו, והניצוץ בעינייה אישר זאת "יום יבוא וכך
יהיה...".
כל מי שמכיר אותה יעיד כי העיניים האלו, הן לא משהו
רגיל וגם אתם, גם אתם תישבו בקסמה, באישיותה
המהפנטת. אם תנסו להבינה רק תתבלבלו יותר ויותר
ויותר... תמצאו את עצמכם צוחקים בפראות כשאתם נאבקים
בכותונת המשוגעים אשר הלביש עליכם צוות שלוותא.
לפעמים המילים השוצפות נשמעות נלעגות משהו, אין דבר,
ברגע שהתרופות עושות את שלהן היא חוזרת לעצמה
וכתיבתה קולחת. לעולם אל תקחו אותה ברצינות יתר על
המידה שכן העלמה השחקנית רק משתעשעת בכם... ואתם,
תישבו בקסמה המהפנט ותקראו את כל השטויות שהיא
תכתוב... בדיוק כמו בדקות אלו ממש :)


היצירות המומלצות בעיניה הן - "השתיקה שלי" (+המלצת
המערכת), "קול שני" (גם כן, המלצת המערכת), "גניחות
ריקות" (איך לא..) וכמובן - התות (!) שבקצפת -
"והחצאית למעלה" (לתשומת לב המערכת...!!)

והחצאית למעלה סאטירה בבוקר לא לקחתי את הסנדביץ', שביתה זו שביתה. החלטתי שהיום אני הולך לבית הספר ברגל, כמו גדול. אמרתי לאמא שאבא של אורי מסיע אותי היום לבית הספר כרגיל, אבל שיוצאים היום חמש דקות יותר מוקדם ורצתי החוצה בלי לסגור את הדלת. שמעתי אותה צועקת "חמודי! שכחת את הסנדבי

נהר דמעות הצחוק היפרדות אני פשוט חושבת שזה סוג של קצבה שמקבלים, ושיש קריטריונים שאיזה מלאך מניאק מחליט - על מי בוכים ועל מי לא. למשל : אם הוא היה זקן - בוכים, ואם הוא הלך טרם זמנו (או: על חלב שנשפך) - לא בוכים.