|
1980, סטודנטית
כותבת כאן כדי לפרוק מעצמי את הכאב, האכזבה,
הגעגוע... ולפעמים גם שמחה או כל רגש אחר שעולה...
הכתיבה שלי לא מתיימרת להיות שומדבר מעבר למה שאני
מרגישה... אני לא משנה ולא מייפה,לא כותבת כדי שיצא
שיר יפה, משוררת אני לא ;). אני פשוט מרוקנת את הלב
כדי שיהיה מקום להתמלא מחדש....
וחשוב שתדעו... השירים עצובים, כי אני כותבת רק
כשעצוב לי... כשטוב לי אני פשוט לא יצירתית :) אני
עובדת על זה ! :) :)
הכל מתפרק לי
נוזל לי מבין הידיים
היה לי הכל ועכשיו זה נגמר
|
אני מבינה אותך יפה שלי
אני כל כך מבינה
את הלב השבור שלך. אני מבינה.
את הפחדים והדאגות שלך מהעתיד
אני כל-כך מבינה
|
לנצח שלך" כך חשבתי
ואז זה נגמר די פתאום
כאב לי הרבה, והרגשתי
איך "הנצח שלי" נעלם
|
אם רציתם לדעת איך מרגישים
כשעומדים לאבד אחד מהאנשים שאתם הכי אוהבים
ככה מרגישים
|
אני רוצה להשמיע קולי לכל העולם
לשיר על כל מה שבלב
לתקן את כל מה שנשבר לי בפנים
|
בשבילי אתה הכי...
הכי חכם, והכי רגיש
הכי אוהב, לפעמים הכי אדיש
הכי חם והכי מקסים
|
רציתי לראות מה יכול להיות
חשבתי שאולי אתה תרצה לחוות...
|
סליחה שאני כותבת
סליחה שאני רוצה
|
אתה ואני מפרשים את זה אחרת
אהבה בשבילי היא הרבה יותר מובנית
לא צריכה פרפרים או ריגוש מיוחד
הריגוש מגיע מהידיעה שאתה טוב בשבילי
|
לשבת מול הים לראות את הגלים
להדליק איזה ג'וינט לחיות כמו ילדים
לא לדאוג למחר, לחיות את הרגע
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
ישבתם פעם על
החרא שלכם? אז
אני ישבתי, והוא
לא קשה, הוא
צמיגי.
איש מבולבל
במונולוג. |
|
