|
תלמידת חט"ב חובבת ספורט, אמנות ושירה.
אהבה? חח... מילה כל כך רחוקה, כל כך קשה להסביר אותה ותמיד
צרות היא עושה, פגעה בה ללא רחמים, נכנסה עמוק לתוך לבה
והשאירה צלקת לכל אורך גופה.
אז למה להאמין? כי אין מה לעשות? כי החיים ממשיכים?
מסתובבת ברחובות, רק מבטה מסגיר את סערת הרגשות שמתחוללת
|
יודעת כבר מוות מהו
חיה אותו וסובלת אותו יום אחרי יום.
לא נוכל להתנגד לגורלנו.
לא נוכל לבכות לאיש
|
כל יום, אותה שעה
עובר האיש עם המקל.
|
בובה מצולקת, רודפת אותי בחלומותי
לבושה לבן, עיניים כחולות,
צועקת, מקללת, מושכת וקורעת
את שערותיה מהראש
|
אולי הייתה פייה, אולי הייתה רק פרי דמיונך.
אף פעם לא נדע וגם לא נוכל להבין
על מה היא חשבה.
|
תמיד בוכה היא אל תוך הלילה,
תמיד קולות של מלחמה.
|
משוטטת היא ביערות, כך לחשו העצים
פראית יותר ויותר,
|
|
|
