דוקטור דוליטל, אמר מאור, בואי תעשני משהו. כולם צחקו. בעלי
חיבק אותי ואמר לי - את נשמה טובה, אין מה לעשות. ניסית. זה
עצוב אבל זה מה יש. השתתקתי. תכלס, ניסיתי ובאמת אין מה לעשות.
הייתי עצובה נורא כשהתרחקנו משם.
אני משקפת את הזמן ואינני אלא השתקפות. כשאני צלולה הזמן חודר
דרכי ללא הפרעה ואין עוד עבר ועתיד. אז העולם על כל תופעותיו
נכלל בי ואני יודעת את מקומי. לצערי, ימים עכורים שבים ומנתקים
אותי תכופות. שוב ושוב גבולותי הצרים מצמצמים הכל למעין תא
בידוד קודר שקירותי
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
