|
עליו
הוא נולד בראש השנה אי שם בשנות ה80, בעיר הכי יפה
בארץ. אבל הוא מעדיף את הגולן.
הוא מאמין שאם אהבה זה פשע, הוא היה מקבל גזר דין
מוות, ושבעצם החיים הם רק הפסקה ארוכה מהמוות והאהבה
נותנת להפסקה רק "תוספת זמן". "הדבר הכי חשוב
שתלמד בחיים, זה לאהוב ולהיות נאהב בחזרה".
הוא מחכה לאחת והיחידה, שתגיע כבר, כדי שהוא יוכל
לשפוך עליה את כל האהבה שהצטברה בו במהלך השנים.
הוא מסוג האנשים שכולם מכירים אותו, אבל מתקשרים
אליו רק כשיש פיגוע. תמיד אומרים לו ש"תמיד הם יהיו
פה בשבילו", אבל כשצריך הם בדיוק סוגרים שבת.
הספונטניות שולטת בו. הוא מעדיף בתי קפה על מקומות
רועשים. אוהב לטייל, לעזור לאנשים ולהקשיב. אף פעם
לא מבין למה תמיד החרא נדבק אליו.
הוא מנסה לשקם את עצמו ולהעלות את עצמו בכמה רמות
למעלה, כי לא ליפול יותר נמוך וזה בינתיים עובד (טפו
טפו טפו).
כל הפרקים מעודכנים במשך הזמן - בקרוב עוד...
אם תחליטו לקרוא את "לא נופלים כשנוגעים בשמיים"
הפרק הראשון, נמצא קצת יותר למטה... "ההתחלה".
"נגלו חביונות לא גיליתי לרע,
נחשף החתום בי באש
ואת תוגתו של הלב הכורע
יד כל במנוחה תמשש"
(רחל/ספר שירי)
"הייתי מת שיהיה לי את השקט שלך, אין לך רצון להוציא
את הכל החוצה כי טוב לך עם עצמך. ואני אפילו לא יכול
לסתום את הפה שלי לדקה."(יואב/הבלדה על ארי ודרצ'י).
אל הארכיון האישי (32 יצירות מאורכבות)
|
|
תמיד כשאני בא
לכתוב סלוגן,
האינטרנט מתנתק
לי. זה ממש מעצ |
|
