|
הכל התחיל ברגע אחד של סיום ואחריו באה התחלה.
הצד החדש, מול הצד ששייך לעבר.
הצד הרדום, שלפתע התעורר.
המוח לא מוסבר, וכך גם הנשמה.
המוח נשאר, אך הנשמה ממשיכה.
המשורר שבך קם לתחייה, והביא עימו את היצירה.
היצירה שבאה אחרי הפרידה.
הוא עבר שינוי, שינוי רוחני אם תרצו לקרוא לזה ככה.
אך השינוי בא בהכל. בגישה, בדיבור, בהבנה, ובכתיבה.
ואז הנשמה מצאה את יעודה, ושם היא נשארה,
באוויר של חוסר תודעה.
אני פה, בשבילי. ואתם פה בשביל לחוות,
לחוות חוויות שבאות מהנשמה,
מהנשמה שיוצרת, ולא נחה לרגע.
"אני המגשים, אני היוצר.
אני המוח, אני המחבר.
אני השינוי, אני המטרה,
אני ההגשמה של נפלאות התודעה." (טל)
בין דלתות העולם הזה והעולם הבא,
מסתתר הגמד שאליו היקום כבר נגלה.
ממחבואו הוא מסתכל עלינו מהמרחק,
מחכה שנבין את חוקי המשחק.
|
החיים שאותנו סובבים, הם חיים -
פעם יפים, פעם שחורים.
|
זהו החלום האחרון שאחלום.
אני עוזב את המציאות היום.
אורז את כל מחשבות השמחה,
אורז את כל האושר והאהבה.
|
לכל אחד יש את הפסיכודלי שבו,
לרוב הוא מופנם ושקט,
אבל ברגעים מסויימים הוא מתפרץ,
עובר את גבולות התודעה והשפיות,
ואתה מגיע לדרגות רוחניות מטורפות.
|
הפרה הסגולה אמרה לי,
"יש הרבה מעבר למה שאתה רואה".
הפרה הסגולה אמרה לי,
"לא תמיד הכל לעין נראה".
|
"על גג העולם אני רוצה להיות!"
אמר התינוק בקולו המתוק.
"יש לך עוד הרבה ללמוד,
הגג יכול לחכות".
|
מסיבות, טבע, אנשים,
עולם שלם של מוסיקה וצבעים.
מציאות שלמה הזויה וצבעונית,
מציאות אחרת, מציאות חלומית.
|
מאחורי עיניים סגורות,
המחשבה עושה ניסים ונפלאות.
השחור מתערבב עם צבעי הדמיון,
ומכל הצורות מתגבש רעיון.
|
והנה המראה נעשית כגלים,
שולח אני יד לעולם הנסתרים,
ולעיני מתגלים מחזות מדהימים,
עולם הפוך, להכל יש חיים!
|
למה אדם בדיכאון כותב מה שהוא כותב,
אולי כדי להוריד איזו אבן מהלב,
אולי כדי להעביר איזה מסר לעולם,
שלא הכל כל כך מושלם.
|
לפעמים,
אתה מרגיש שחסר לך משהו.
ולפעמים,
אתה מרגיש שחלק בך עוד לא קיים.
|
מביט על העולם דרך עדשה כתומה,
דרך עיניים מוכות תדהמה.
עיניים שרגילות לצבעי העבר,
עיניים שיבינו את צבעי המחר.
|
אופקים חדשים נפתחים,
הסוריאליסטיות שבי שואפת אופקים,
החיים אט אט משתנים,
עם כל טרק שמריצים.
|
|
|
