|
בלי תיאורים
בלי הסברים
פשוט..
כולם היו בניי...הצעירים בשלים ומתוקים יותר..
טבעית
הדרך אל האור...
כשעצוב
רק המילים דומעות
כששמח
לרקוד עד אור הבוקר
אל תשכחו מ
סערת הברקים
גם אחרי שהגיע
אביב
Before his lips
Met my soul...
|
And the rain falls into my soul,
Wash away the pain, and clean it all,
Till the darkness will come out from the lights -
I will keep on crying - save my nights...
|
What to feel?
What to think?
What to do?
I'm so weak!
|
I find myself in love with you again...
No, that's not what I planned,
Feelings and pictures - get out of my head!
you're not the one, but I want you so bad...
|
No longer children,
No longer playing,
All mistakes were forgiven,
One to the other calling.
|
מודה לך האל
על השמחה והאושר,
על אוהביי מודה גם כן,
ועל אור השמש החודר.
|
שבים החיוכים,
נגיעות של ריגושים,
מוצאים בה נחמה,
באהבה...
|
יושבת אני וחושבת עלייך
בוהה בתמונתך ורואה את פנייך
תמימות וטוב-לב משתקפים מן התמונה
ועם הזמן רק גוברת אליך האהבה
|
האם ניפגש בקרוב?
זאת לא אדע
ממשיכה אני לאהוב
אבל אותך רק בדימיון רואה
|
השמש הצליחה להאיר את הדעת,
לפתע רואה בבהירות מי אתה,
סוף לעיוורון שבו אני שוקעת,
יוצאת מהחושך אל אור הידיעה...
|
איך אתה לא רואה,
איך אתה לא מבין,
איך אתה לא שומע,
איך אתה לא מרגיש,
את הכאב המביש?
|
אילו רגשות?
אילו מחשבות?
אילו אהבות?
איך אדע את התשובות?
|
כואבת את דמעותייך,
עלייך להמשיך בחייך,
הטוב עוד מחכה להגיע,
בעזרת האל שאותך יושיע.
|
כשאיתך דיברתי ושקעת בעצבות
הושפעתי גם אני וחשתי מרירות
וכשלי סיפרת על שמחתך
הוצפתי אושר ושמחתי איתך
|
בוכה ונדמה כי זה לא ייגמר,
הדמעות לא ייפסקו והלב שוב יישבר,
אכאב כך עד סוף ימי, כך נראה,
ורק בגלל שאני מאמינה באהבה
|
עליך חושבת בכל, שעות
והצלחת להכנס גם לחלומות
לעולם לא נהיה ביחד, יודעת
כי במקרה כזה- אצא נפגעת
|
לפני כמה שנים קרה המקרה
נשברתי ברגע
האם יוכלו לתת לי מענה?
מדוע לי זה הגיע?
|
לא יודעת אם זה אמיתי
רק רוצה אותך תמיד איתי
לקשור את ליבך בליבי
לתת את אהבתי
המרגיש כך גם אתה אהובי
ולא רוצה רק את גופי?
הזמן יענה על שאלתי
וירפא את ליבי
|
מעליה עפות ציפורים ומצייצות,
את שירי האהבה הנושנים שורקות.
לידה מתעופף פרפר כה טהור,
ומראה לה את הדרך הסבוכה אל האור.
|
על האח, שנפל,
על השעון, שחדל,
מלפעול כל שנייה,
מספירת הדחייה.
|
אם נחזור לדבר זו תהיה תחייה
של ידידות שאבדה בצורה מטופשת
אהבה בינינו, אומנם, מעולם לא היתה
אך מדוע השנאה בינינו קיימת?
|
והשניות, כדקות, כשעות, כימים,
והימים, כשבועות, כחודשים, כשנים,
והזמן, בשעון, שאל מולי הוא נדם,
מקפיא את כולי, את ליבי, את הדם.
|
יודעת ולי ברור
שכעת המצב מסובך
חיי לצידך הם סיפור
אגדה כחלום שנשכח
|
זה לא ייתכן, זה לא אמיתי,
הוא הבטיח שיהיה רק איתי,
את לא מבינה, אותי הוא אוהב,
הוא לא ישבור לי את הלב!
זאת האמת, תביני ילדה,
אין שום סיכוי שזאת אהבה,
הוא לא מאוהב, את רק עוד אחת,
ואת עדיין חושבת שהוא מיוחד...
|
ליבי הכואב נלקח ממני,
הדמעות פסקו - חוזרת לחיים!
|
אבל זה לא משנה
כי אתה החשוב
ולך אעזור גם כשעצוב
תחלוק איתי
את אותן מחשבות
ואנסה את כל שביכולתי לעשות.
|
ונצחק יחדיו כמו שצחקנו בעבר,
בגן העדן מלא הפרחים שנקטפו,
נשמח על הטוב, נבכה על המר,
ושאר הנקטפים איתנו יהיו.
|
לא מוכנה עוד לשתוק
ולא לזה שתתעלם
לא אתן שתשחק בי עוד
למרות אהבתי - אלחם!
|
טיפות הגשם נוקשות על חלוני
ואני שוב נזכרת בדמותך
כל כך דומות לדמעתי
מתי כבר אהיה איתך?
|
מחשבות עולות וקודחות במוחי
לא בטוחה שאמצא אהבתי
אולי בסוף אליי היא תגיע
וכמו השמש כל בוקר עליי תפציע
|
שלא נפרד לעולם
ותהיה תמיד אהבה
כגלים השבים לים
כשורשים הנטועים באדמה
|
מביטה לך בעיניים
העיניים החודרות
לא מצליחה להתעלם
מסערת המחשבות
האם זה מתחיל?
אולי נגמר?
ממשיכות להטריד השאלות
ויטרידו מחר...
|
ידך בידי נוגעת
מתחילים מבטים להחליף
וכעת אני יודעת
להרגשה הזו אין תחליף!
|
מהי מציאות?
אולי אני יודעת למה,
מהי מציאות?
אולי אוכל לדעת כמה,
ואם לא נצליח לגעת באמת,
אפשר שלפחות את הלב נשרת!
|
השניות עוברות כשעות
והשעות - כחודשים
עדיין ממשיכה לחכות
כשבחוץ יורדים הגשמים
|
לא, לא אשקע בעצבות,
מביטה אל החלון,
רואה את השמש, החירות,
אין בה מהיגון.
|
כאילו שהייתה לזה סיבה
שהם לא באו.
|
ונשבעתי לגשם - אבוא
אסכן את חיי בשבילו
בך לא אבטח לעולם
בכל זאת אצא לשם.
|
עד מתי אמשיך לחכות
לשמוע את קולך?
עד מתי אמשיך לצפות
לראות את דמותך?
|
והיא את קינה בונה לה כעת,
אני מחכה לאהוב, לאמת,
מחכה לבואו, שיביא הענף,
ישקם את ליבי, שנכווה וכאב.
|
והמחשבות שומרות עלי מהמוות,
משחררת הכאב לבד בדממה,
רק המילים דומעות, כשכואבת,
הסבל פוגע גם כשאליו מוכנה.
|
מדוע אותי לא ייקח?
האם ישנו כלל?
מדוע עליי הוא פסח
ומת העולל?
|
איך יכולת בי כך לשחק?
מחזיק בלבי, אך גם אותה מחבק.
שומעת במוחי את המשפט המוכר,
איתך זה תמיד יהיה אותו הדבר.
|
מה קורה כשהכל מתפרק
הכל מסביב חוץ ממך
והנה אתה רואה שגם אתה
נשבר בלי כח שיפגע
|
והם חייהם ממשיכים, כתמיד,
לא מרגישים במוות,
שנושף בעורפם, כנמר קטלני,
הוא כבר שבוע,
|
אתפלל לשמיים, לך אלוהים,
המטר על חיינו מטר כוכבים,
יאירו הלילות באורם, כה קסומים,
וישמרו על חיי כל אותם אוהבים.
|
|
|
יש אנשים שפשוט
לא מבינים שאם
העולם מושתן זה
לא משפיע על
הצהוב שבשמש |
|
