[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








טל חן
אבא שלי צילם. תודה אבא.

http://bitza.blogli.co.il
 A.B. Roll

אל היצירות בבמה האהובות על טל חןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי טל חןאל היוצרים המעריכים את טל חן
יליד 78, גר בתל אביב.


מוכר רעיונות במשקל. מקשיב בקבלנות. מציע הצעות
בשוטף.


יודע לעשות ג'אגלינג עם ארבעה כדורים, וצפרדע
מאוריגמי.


מביא איתו פיצה ובירה לכל מקום שהוא הולך, אז שווה
להזמין אותו הבייתה.


(כותב על עצמו בגוף שלישי, כדי שתחשבו שזה לא הוא
אומר את זה).


תקראו, אני נורא אשמח אם תהנו.


טל.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כשסבא של חבר שלי נפטר הוא קרא לשטיח בחדר שלו "השטיח על שם
פרנץ פיכמן", ואחר כך, לשם האיזון, הוא קרא לספה בסלון על שם
סבתא, שאמנם נפטרה כשהוא היה בן ארבע, אבל עדיין לא זכתה,
להיות מונצחת.

התבגרות
ישנו קו מסויים שהמים אף פעם לא מעיזים לעבור. כשאוליבר ודאריה
היו בונים את הארמונות שלהם בחול, הם תמיד ידעו שכדאי לבנות
אותם מעבר לקו הזה, והם טרחו להביא את החול הרטוב עד אל מעבר
לקו.

קונספירציה
"הלוואי ואף פעם לא היה יורד גשם יותר - אף פעם!"
בדרך כלל הייתי מחייך חיוך טיפשי וסוגר את העניין - אממא מה -
זה יומולדת שלה. ואני עוד לא קניתי לה מתנה.

הומוסקסואליות
במבטה המטושטש היא מבחינה בראשן המגודל. הוא יושב מתוח וכהרגלו
כשהוא עצבני מוצץ את האגודל. זהו הסיבוב האחרון של הקרב
והצפרדעון נזקף - ללא ספק, ישנה התערבות עריבה המונחת על הכף.

אורבני
הוא ביקש ממני שאני אף פעם לא אשתה ואני הייתי רק בן ארבע עשרה
וגם לא כל כך הסתדרתי אתו כי הוא כל הזמן היה מרתק אותי לחדר.
ואני נורא התעצבנתי על איך הוא דופק לי את החיים עם הבקשות שלו
ונורא קיוויתי שהוא יחיה כדי שאני אוכל לשתות מה שאני רוצה אבל
הבן זונה מת

"מה לגבי חללית?", הוא שאל אותי. כבר כמה שבועות שהוא קורא את
ז'ול ורן ונורא רוצה לטוס לירח ברגילה.
"מה יש לך מהירח?", שאלתי, "מה יש לעשות שם? בוא ניסע לאילת
וזהו."
"מכתשים", הוא אמר. "המון המון מכתשים ענקיים."

אגדה
הנשר השתעל מעט. ,"תודה" הוא אמר בקול מלכותי של נשר. אחרי
שראית לויתן מדבר נשר מדבר זה ממש כלום.
"על לא דבר" ענה הרועה. ומיד הוסיף. "תגיד, אתה יודע אולי איך
עולים למעלה? למגדל של המלך של הרוחות?"

אורבני
חשוב לאן? כל נסיעה - ואפילו כל המתנה בתחנת הסעה כל שהיא,
תביא עמה רצף של אירועים ודמויות אשר יעוררו חיים בשכל הרדום
בדרך כלל שלי.

אורבני
הוא החליט לעקוב אחרי האישה הצעירה, היא הייתה לבושה ג'ינס
וגופיה ירוקה ובידה היה ספר של מבוא לפסיכולוגיה, הוא הביט בה
נעצרת ליד הקיוסק של ליאון. "בוקר טוב, רחלי." אמר לה ליאון
במבטא הונגרי. "בוקר אור!" היא השיבה לו, חייכה ושילמה עבור
הכעך. גדיאל לא האמין ל

פואנטה
הוא ידע המון סיפורים, הוא טען שילדה אחת סיפרה לו אותם. "היא
שמעה את כל הסיפורים האלה מהים" כך הוא טען. אבל היה לו גם
סיפור אחד משלו. סיפור אישי. הוא סיפר למוזג איך הוא נסע לחפש
את עצמו במזרח ואיך גילה שהוא מכוער.


לרשימת יצירות השירה החדשות
עצב
בקיץ רציתי לגמור

כשהמציאו מיץ תפוזים סחוט
הם חשבו עלייך, רות
על מה שתרצי לשתות בבוקר כשתהייה צמאה.

בדידות
ג'ק כדאי שתכיר בעובדה
ג'ק אתה כבר לא תהיה עורך דין.

ארוטי
כמו אספלט הגולש מן ההרים
כמו שביתי פרח מתוך הכיכר והרחוב
אני מרכיב לי פנים חדשות, מתער אותן כל בוקר
משייף את מגעי הקהה בפצירה

אינטרוספקטיבי
את האזיני למנגינה בציפייה בינתיים.
דרוכה כמו הקפיץ.
מחייכת בקלות.
פופ! כך הסמור

הומור
ואולי הוא היה מפחיד ונושף אש
עיניו יוקדות וציפורניו ארוכות
אבל אני כמובן לא הייתי חושש
ועם החרב נותן לו מכות

הענן מעלי לא דמה לדבר


התאמצתי לשוות לו צורה


חיפשתי ראש, או כנף, או גג רעפים,


אך לא היה בו

כמיהה
הרמתי את קולי בהבל רוח שמקיש בחלון מולך
אך את לא הקשבת למלותיי המביטות אלייך מענני נוצה
גם התעלמת מהאצבע הנוגעת בכתפך
מנסה כל כך לרמוז לך היכן אני נמצא.

בדידות
וראשך היפה הצידה נשמט
וכמעט -
כמעט ונגע בכתפי

את שברי החלומות המתמוססים
זוחל לאט מושיט את ידי לפתיונות של חטא
המבותרים על ימי סגף אפורים שהיו לקרסים

ארספואטיקה
הלוואי ולשיר הזה היו שדיים
הלוואי ולשיר הזה הייתה וגינה רטובה

ייסורים
עוד יבוא אם לא יפול בדלתך
דבר רע מכך ויקדימו


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אין לי זיכרון לטווח ארוך. אני יודע לרוץ, יש לי זיכרון
אופריציונלי.
אני יודע מה עושה לי טוב, אני יודע מה רע לי.
אם זה עושה לי טוב אני אעשה זאת שוב.
אם זה עושה לי רע אז לא.


לרשימת יצירות התסריט החדשות
ארוטי
אבל עכשיו, כשאת אינך, אני מצלם דברים אחרים... את הרהיטים
החדשים...זרקתי את כל מה שהכרת חוץ מהקולב הגדול, כי שכחת עליו
את הכובע שלך, וחוץ מזה הוא לא יוצא מהדלת - איך לעזאזל הכנסו
את הדבר הזה פנימה?


לרשימת יצירות הצילום החדשות
סידרה
אל היצירה
עיבוד ממוחשב

סידרה
אל היצירה
צילום צבע


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה
אני לא יודע מה ימצאו בפנים אם יקלפו ממני את המסכה, אולי כמו
בתפוז - יהיה שם ילד ישן?




אל הארכיון האישי (25 יצירות מאורכבות)
אמא אני פה...


פולני בסטרט אפ
מרגיע את אמא

בזרקור
עדן מימן
עדן מימן

nobody becomes an
artist unless they
have to.



תרומה לבמה





יוצר מס' 489. בבמה מאז 10/4/00 6:42

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטל חן
© 1998-2014 זכויות שמורות לבמה חדשה