|
שתי כוחות הולכים לפני
האקדמי-המחפש את המוגדר
המיסטי-המבקש את מה שלא ניתן להגדרה
ואני בין שניהם מרחף,נוגע לו נוגע
"אני מהצד של הבלאגן"-אמרתי לרקפת.
|
כשהייתי קטן הייתי בטוח שבנק הפועלים הוא בנק של ערבים
רק הם היו פועלים...
|
הזיתים של עזה מרירים.
שורדים
[לזכר דניאל]
|
"על מה אוריה חולם הלילה?"
"על עצים"
|
"אני מתגעגעת לאוריה..."
"אוריה חולם עכשיו על מרוץ סוסים."
"איך אתה יודע?"
|
מיכאל שלי נולד ב-2001- 10-14
ילד שמנמן וחמוד.
|
באותו הלילה מיכל ואני נפרדנו.
|
רק בלבנון יכולתם לראות עצים מסוממים
|
מדהים כמה רגישות אדם אחד מסוגל להכניס לתוך מנגינת הג'אז
שלו.
לא מדובר בפעולה של תוקף או כובש
הוא לא אונס את הכלי
הוא מקיים איתו יחסים...
|
איך מרגיש כיסא של אוטובוס?
|
אישה גדולה ממידותיו של גבר
גבר קטן מבקש אותה
|
ארבע ימים הלכתי לי לאיבוד באמסטרדם
|
יש אנשים של מלחמה
יש שאנשים של שלום
יש ..........
|
שלוש משאלות מאחדות
משאלה אחת
והיא...
|
גוף אדם, שקט של צהריים ותחזית
הגיגים של פוסט ציוני
|
חובק אותך והולך לאיבוד
מוצא עצמי מפוכח
לא כך?
|
שבת בצהריים, בבית של הציונים מאמריקה
חווה סרט צרפתי על אהבות והתפכחות
|
חילופי שמיים אטומים רוחשים עלבון
שולח מבט חרישי אליך
ושואל
|
כל החלומות שלא חלמתי איתך יצרו בפניך קווים של עצבות
|
הרמה הקוסמית קובעת עכשיו והיא מתוכנתת על אי אהבה.
|
"יש ערימה של ח'ברה על הדשא"
זה השיר הכי מתאים לבתי קברות צבאיים
|
מחפש את המחר בעיר זרה.אין המון זועם אין שיחות קשות
רק הלבד הזה.נטול רגשות.מרגיש כמו כספומט ששכחו לו את הקוד
הסודי,משדר אין כניסה.בלי כביש עוקף או מעקף ללב שלך
לעיר זרה,ללילה חם.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
גברים נשארים
ילדים, רק
הצעצועים
משתנים...
פולני בסטרט אפ |
|
