[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










"ציביון של צביעות, מסכה והתגלות, אמור לי, עד היכן
תוליכני שלל?!"




לרשימת יצירות השירה החדשות
קראנו לזה אינטימיות,
חשבנו על עתיד משותף,
התקדמנו שלב.

כל הנהרות מובילים לאגם
והאגם תמיד מלא.

בשלהי התקופה ההיא
כשקרן נפרצה דרך הכפור...

הרחוב כולו נדם
אפילו החתולים לא הניעו ריסם,
רק הדים עלו מקצה הרחוב.

לפעמים אני מדמיין.
אני מדמיין כדור,
אני מדמיין שמחה,
אני מדמיין משפחה שלמה.

בזכרוני זה נחרט,
דבר לא יוכל לשנות זאת.

שלהבת קרה כיסתה פני,
מחשבותי מתערטלות בעלטה,
דמעה נזלה מעיניך.

פה פעור ללא מילים,
הרגשת חנק ואיתה השתיקה.

מתוככי המיסתורין והידע הנכסף,
שאיבה לצריף החיים.

שקעתי במחשבות.
מציאות אינה מסבירה פנים.
האין קיים קוץ בכל ורד?!

ניצוץ של אור,
טיפת בהירות שנקטפה...

עפעוף מבטו שנשא באופק,
לובן צילו בהשגיחו עלי.

שניה שטפפה לפני החלל,
ברגע חתימה על מסמכי גירושין,

אני יודע שאצליח,
קשה להתחרות ברזומה כזה,
הגשתי מועמדות.

ליצירת הקסם שעטפני
במשך חיי.

אושר רגעי,
מבט עמום לעתיד.

כאב פילח את איברי
סדק את עצמותי
וחלחל לחיי

לוליטה, לאן פניך?!
קרבי גופך הפעור אלי,
נשקני בשפתים רושפות מישרים.

חיים ללא תכלית,
חפירה לא פוסקת
נפילה מתמשכת
אמונה שהתרסקה.

הקצתי משנתי מתוך געגועי כלפיך,
דהרתי בכנפי המרום בראותי קוצותיך.
קבלני ברתי, שלמה חמדותי טבולים במישרים.

מרגיש איך הכל זורם.
והעבר, ממשיך להתנגן
כמו תקליט שרוט,
שסופו רק בהתחלה.

אם כשקשה נעזרים במשפחה,
וכשגדלים הם כבר אינם.
אם החיים מובילים לתהום -
שרק גדל עם הזמן.

שקט עכשיו.
צווחות של כאב נוסף
על הישן, בדממה

נאמר שאסור לקטוף את פרחי הגן,
אז למה נכנסת לגני?!

הבנתי שזה בלתי אפשרי
שהבדידות בולעת אותי,
שהקירוב חונק אותי...

עומדת אני ערומה ותמה כאן בשבילך,
בליטוף שריקות הציפורים
תחת כיפת השמים.

והכי קשים הם
הקווים הישרים והשרוטים,
שנקטעים בבת אחת.

חשקתי בך, אהבתי אותך,
לגמתי ממטבל קרני עינייך
ומתנועות כפות ידיך.

הלקוח קובע, הלקוח מחליט
אך מה עם העובד, לו אין חיים?

טירוף חושים מתוך צוהר סורגים
מפאת החרפה על הילדים הקטנים.

הוא זחל אליה,
כילד קטן ועדין.
היא נענתה לו,
בליטופה המרנין.




במה חדשה: בקרוב
משחק המחשב


תרומה לבמה





יוצר מס' 23947. בבמה מאז 9/8/03 2:37

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטל בל
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה