|
לפני כמה ימים היא זיהתה את עצמה במראה...
( וזה, לקח לה 17 שנה )
אפילו רבי, החתול שלנו,
התחבא מתחת לכסא של אבא, שיגונן עליו מפני המהומה.
ואז אבא קם והכסא קצת חרק על הרצפה, ואמר ש" זה לא שבת זה"
והלך לטיול בשכונה. כשחזר השבת היתה אחרת.
|
הסרטן בריאותיי התכווץ
למימדי כדור מיובא
ועליו מיקי מאוס.
|
והעיניים בכו ביד השניה
ומלוח צלול
התערבב והתמסמס
באדום מתוק
|
אפול ואצלול אל
מחשכי האשמורת
בעת הלילה יונק
את כל עצמיותי
מעלי
ומלביש עלי את
עצמי האמיתית.
|
ילדתי שלי
היה כיף לי לחשוב
כשהתנגן רק רקוויאם
עלום בצלילים
קשי חדות ומחוייבות.
|
אם תמצא אותי
יום אחד
בוהה בקצה השמיים
תדע שאולי הפכתי
לאינסוף עצמו
מרוב בדידות.
|
למרות הכוויות
אני ממשיכה
להחזיק.
|
ליד הורדים האדומים כל-כך והגזומים ביסודיות יש ריבוע-אבן,
שדואג להודיע על שם התורם הנכבד מארה"ב, שמקדיש את הגן באהבה
לתושבי העיר. יש שמש של סתיו, רוח של קיץ, ריח של חורף ופרחים
של אביב.
|
היום הציעו לי נישואין...
ואו, ואו, ואו, רגערגערגעגרגעגרגערגעגרגעגרגע!
אני אפילו לא בגיל החוקי להירשם בלשכת הרבנות לנישואין! עוד
אין לי אפילו רשיון נהיגה, בקושי תעודת זהות! אני עדיין הילדה
הקטנה שעומדת מול המראה בחדר עם בגדי שבת נעלי לכה ואיפור
מוגזם מאמ
|
|
|
עשיתי
חושבין...
אשור אובליט ה1
היה ממש שאקל,
וכך גם
אשורנדרפל ה2,
תגלת פלאסר ה1,
תגלת פלאסר ה3,
סרגון השני
וסנחריב. אבל
אני? אני
נדפקתי. סתם
הייתי איזה מלך
אשורי שאף אחד
לא זכר...
טוב... לפחות
אני לא
אפרחדון...
כי כולנו הרי
יודעים מה קרה
לאפרחדון...
חחחח...
שלמנאסר. |
|
