|
טל ברעם, (יליד 1978) הוא בוגר לימודי ספרות
ופילוסופיה.
עיקר יצירתו היא כתיבת שירה, הייקו ותרגומי שירה.
וילונות לבנים
צועקים על החלון
|
לראשך, אשק,
ואת ליבך אחוש,
את חמוקייך, יפים מתמיד אעשה,
כי אמן הנני, ואת אמנותי
|
וכשעיניו מכוסות בכסות עבה
הוא מושיט ידו
מגשש אחר מגע
|
הריחות ביער עולים.
הדבר נפל
ומתוכו החלו מתפתלים...
עולים יורדים
נאנחים
נאנקים
והריחות עולים
|
זה עתה נולד
זה עתה פצע הגוף יוגלד
זה עתה על הגרון הניחר להרגע...
|
אני רוצה להשתחל בנקיק הצר
אל עבר האושר
אל עבר השחרור מרטט העיצבון
|
לבי רוטט ולא אשן
הרהורי תועים
עלייך אני חושב
|
הניחי לי לחדור אל מיצרייך
הרטובים וההדוקים
|
ענן לבן מציף את השמיים
בקצף לבן
שלוש כפיות סוכר
|
בור העינויים הוא גן העדן האמיתי,
מי יבוא ויחיה איתי?
|
אני בשלי
את בשלך
אני נוסע
את מרחפת
|
לא רוצה כן רוצה
לשחררך לחפשי
רוצה היא נחשיך
סביבה
|
מילים רבות זלגו להן
אל בריכות הקפה המר
בעוד בוערות תשוקותינו
תחת גלגלי עיניים יוקדות
|
|
|
אתמול הייתי
בטוחה שמתתי
והגעתי לגן עדן,
כי הכל היה לבן
ונחמד כזה.
מסתבר שהייתי
בביה"ח. אבל גם
השותף שלי לחדר
חשב ככה, אז אני
לא עד כדי כך
פסיכופטית.
שושו. |
|
