|
בוהה במראה במין סימן שאלה של כאב. מתקרבת למראה בזהירות,
מושיטה את ידה באגרוף ושוברת את הדמות הנוראה שניצבה מולה. הדם
נוזל, ידיה חבולות ועיניה בוכות, אך לפחות לא תצטרך לראות את
הדמות הנוראה הזאת.
|
הרגשה טובה,
עוטפת כך פתאום,
כמו דגדוג שמתפרץ בגוף,
כמו ליטוף
|
שונאת אותך...אך גם אוהבת.
רוצה ללכת...רוצה ללכת.
|
בשנייה אחת היא החליטה שאין לה בשביל מה לחיות, הילד שלה,
החיים שלה, אולי הם הדבר שהיה חשוב,אבל לא עוד. היא לא יכלה
לסבול יותר,פשוט כבר לא.
היא חיפשה חבל... ארוך וחזק שיחזיק את משקל גופה הצנום... הגוף
שנראה כמו נופל ומת...
היא פרח שקמל...
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
נתת לי סיפיליס
ואני לא נתתי לך
דבר בתמורה
ואן-גוך מגיש
אוזן
לזונה שאהב |
|
