|
פעם היה כתוב פה משהו אבל זה היה כל כך מזמן אז
מחקתי ועדו לא הגיע חדש אז השארתי את המשפט היחיד
שנגע לי עדיין
WHAT WOULD YOU DO IF YOU KNOW YOU ?CAN NOT FAILE
כולם חושבים שהוא לא מרגיש, שהוא סתם חפץ שנוח לתלות איתו
דברים, שאין לו כלום בראש, סתם גוש של מתכת.
|
סוף סוף חופש... חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן, שבוע שלם להיות
בבית!!!
לנקות את הראש, לעבור עם כוס קולה קרה מהאי סי קיו לטלויזיה
ולמטבח כדי למלות את הכוס. לישון עד 4, לא לחשוב על כלום, רק
לבהות בדברים, עד שמשהו קורע לך את חוט המחשבה ואז שוכחים את
כל מה שכרגע
|
הדבר היחיד שרציתי באותו רגע הוא להעלם מהמקום בו ישבתי, לצאת
דרך התיקרה דרך השמים והעננים והמעטפת של כדור הארץ לעולמות
אחרים, לקחת את עצמי למקומות שעוד לא הייתי בהם, פשוט לחלום.
|
תמיד חשבתי ששם למעלה, בכוכבים, אפשר לראות לפעמים ניצנוצים
כתומים, כי לפעמים זה קורה, שמאיזו שהיא סיבה, איזה חייזר כתום
מחליט לנסות ולהגיע לכדור הארץ, אבל מערכת החסימה של הכוכב
שלו, שהיא כמו בועת זכוכית בלתי נראית ששומרת על הכוכב של
היצורים הכתומים, חוסמת
|
בגלל שאנחנו כל כך לא אנושיים, רובנו לא מצליחים אפילו לראות
את הקסם שבהן. בטח אלה שלא יכולים לראות אותן, רואים במקום פיה
סתם ענף או עלה או אבן, אבל הן אמיתיות. רק מי שיש לו את
האמונה יכול לראות אותן!
|
כשציירתי אותה, זאת הייתה אמורה להיות תמונה לחדר שלי ואז
נסחפתי קצת אתם יודעים יש לי דמיון מופרז, ציירתי חיים שלמים
ותוך כדי המצאתי מושגים, אהבתי את הציור הזה יותר מכל ציור אחר
שאי פעם ציירתי. ציירתי שם חיות מהמון סוגים ועצים ופרחים
|
ראיתי עוד המון גרגירים של חול מסביב,
הגרגרים הותיקים אמרו לי אתם כבר לא סלעים של גרניט ולא תחזרו
לחבש בשנית,
עברתם מסע דרך הים הגדול ועכשיו אתם פשוט גרגירים של חול
ועל תחשבו שתישארו פה עוד הרבה זמן,
|
|
|
זו מין
פרובוקציה כזו
שאתה תמיד תראה
סלוגנים של
אחרים אבל לא את
שלך.
זה כמו שיש
דלתות שנותנות
לך להכנס ולצאת
אבל לעולם לא
נפתחות |
|
