|
"צריחות שצרחתי נואשת, כואבת,
בשעות מצוקה ואובדן
היו למחרוזת מילים מלבבת
לספר שירי הלבן
נגלו חביונות לא גיליתי לרע,
נחשף החתום בי באש,
ואת תוגתו של הלב הכורע
יד כל במנוחה תמשש"
(רחל)
עד לאן אתה מוכן ללכת
וכמה אתה מוכן לראות?
את העולם שאני כבר הספקתי לשכוח
אתה עכשיו מנסה לגלות
|
איפשהו מתישהו
זה אולי יכול לקרות,
זה מה שאתה אומר
כשאין מילים אחרות.
|
הפנים נראות אחרת
החיוכים גם השתנו
בקצוות כבר יש קצת עצב
על הדברים שלא יקרו
|
כל מי שנמוג אל תוך הנצח
נותר עוד כאן איתי
פנים ניבטות מקירות לבנים
זיכרון בנבכי מחשבתי.
|
באיזור האפור אני ואתה
חיים ונושמים ונוגעים בשתיקה
בין שחור ללבן באיזור התחום
יש מעט מהכל והרבה מהכלום.
|
בזמנים הקבועים, בשעות הקטנות,
בכבישים נידחים, בדרכים לא סלולות
במכונית ישנה אל מקומות שוממים
מגרשי חניה או גנים נטושים.
|
המבנה הוא קבוע והטקס מוכר
ונדמה שהיינו כאן פעם,
עומדים דוממים ליד חלקת עפר
מתמודדים עם הכאב והזעם.
|
בגן העדן שלי
אין נחש
בגן העדן שלי
חוה לא קיימת
|
אם אומר את האמת
אם אסגיר כעת סודי
האם תבחר להימלט
או תישאר כאן לצידי
|
אני מצייר לבבות
להעביר את הזמן
תמיד דף חלק
תמיד אדום על לבן.
|
נזכר בשירים שכתבתי עליך
בלילות מלאי חרדה
שאולי לעולם לא אזכה לאהוב
אדם שיאהב חזרה
|
צוחקים את קץ הדמעות
ובוכים את האושר שתם,
החיים הם חתונות ולוויות,
הזמן עובר, מסתובב העולם.
|
לאורו הקלוש של הירח
אתה מביט עליו,
זה מעולם לא היה מפתה כל כך
כמו שזה עכשיו.
|
שכב לידי, רק הנח את הראש
תתמכר למגע, רק תזרום, אל תחשוש
הלילה אפל, לא כוכב לא ירח
ואני כאן איתך, נלחם בזמן הבורח.
|
חשבתי שלמדתי את כל הדרכים
להתגבר על לב שבור
חשבתי שהשמדתי את כל השרידים
חשבתי שהכל קבור
|
סופת זיכרון מכה בכל פעם
שהיום מתארך ובודדים הלילות
רוחות האתמול ועננים של זעם
שוב ממטירים עלי גשם דמעות
|
חצי אפל שלי
מול מאה וואט שלך
בורא את עתידי,
לבד מתחת השמיכה
|
כשהשקט מתגבר
ורק הלב דופק
מתגנב אלי לפתע
צל צילו של הספק
|
יד מונחת על הבטן
משתוקקת ללטף
אבל קולך לוחש בשקט
שאתה כל כך עייף
|
את מסתכלת עלי
והפנים שלך אטומות
בעיניים שלך יש רק קרח.
|
אני נמצא על מסלול של מבטים מצטלבים
חודרים אל גופי כמו עשרות להבים
ובתווך אני, לא שואל, כבר יודע
את קולי האילם אף אחד לא שומע.
|
לחושך יש כוח, אפלה מרתקת
בעשן יש מבט אקראי
לא מסיר את עיני, בזוית מדויקת
הוא ניגש מן הצד השני
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
אם היה לי
סנהדרין, אולי
לא הייתי עושה
את מה שעשיתי.
שלמנאסר. |
|
