|
ערן אמר אחר כך שהייתי חיזיון מעורר רחמים, עומד לפני בניין
מקסיקו עם לסת שמוטה ובוהה בענן מזדמן. לך תסביר לו שמאז
שמיכלי עזבה עם החתול עברה כבר שנה של כלום מתמשך.
|
|
|
"אני לא יודע מה
איתכם, אבל
קליפת תפוח
האדמה שלי הייתה
ממש מעולה!"
(ינקעל'ה, גטו
וארשה, 1941) |
|
