|
היא דפקה עוד מספר פעמים, אך איש לא ענה לדפיקותיה.
לבסוף, מיואשת, היא אמרה -
"סת', זו אני, קייטי."
סת' הזדקף. שערו הפרוע היה עכשיו פרוע הרבה יותר, אם זה אפשרי
בכלל, ועיניו הירוקות נפקחו מיד.
הוא אכן לא היה שם, הוא היה במקום שנקרא "חלום". חלום בלהות.
|
הוא נזכר באשתו, שהייתה נוזפת בו על כך שלא היה מפסיק לשקוע
בעבודה.
הוא הרגיש מותש. מה היא רוצה מחייו? אפשר לחשוב שמחוץ לביתם
אנשים מנהלים שגרת חיים שונה. פעם הייתה מתמרמרת שהילדים לא
רואים אותו מספיק, אז ניסה לפנות מעט זמן עבורם. אבל עכשיו הם
גדלו ועזבו
|
דיויד הביט באנשים הלבושים שחור. הם היו כמעט בכל מושב, בכל
מעבר, אוחזים בסלולארי ועונים לצלצולים שחוזרים וחוזרים.
באופן כללי, הם נראו כמו עשרות כפילים המדגמנים אופנה חדשה של
חליפות עסקים.
הזקיפות, הקומה, האופן שבו החזיקו את ראשיהם...
|
|
יש לי צנון וגם
עגבן והם ביחד
בצבא המשוריין
הם קורעים ת'תחת
בלי שום נחת
ובצבא אפילו אין
מקלחת!
והם בוכים לי כל
הזמן: מה עשיתי
שגייסו אותי
למשוריין?
ולהם אמרתי בלי
שום בהל:
מה, לא כיף
בצה"ל? |
|