[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
טאי שחר :)


אל היצירות בבמה האהובות על טאי שחראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי טאי שחר
נולדה ב-1988 ומאז היא לא מפסיקה לגלות כמה שהחיים
יפים, ומורכבים.
מקווה לגעת בנקודות האנושיות ביותר שלנו.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ראיתי אותה היום עוברת, והיה לה את המבט הזה בעיניים, העצוב,
שאני לא יכול לראות וחייב להזיז את המבט.
המבט הזה, התמים שלה, החודר הכי עמוק שאפשר וזועק לי בפנים
שהייתי לא בסדר;
מבט מפחיד יותר מכל מבט הכי רשעי ונבזי שאני יכול לדמיין.

הכל נספר בממדים ביזאריים, אני בכלל לא מבינה את המשמעות שלהם,
ומי מבין? נכון ששאלו את זה אלפי פעמים קודם, אבל מי באמת מבין
ויודע? אולי מי שמחליט שהוא הכי חכם, ואולי אנחנו דווקא הכי
חכמים כשאנחנו יודעים הכי מעט.

הוא יושב בדממה, מחכה לאימא, או לרוטשילד. כבד לו, הכל כל-כך
כבד, אפילו חיוכים מרירים כבר לא נמתחים על שפתיו הרועדות, אחת
לכמה זמן, מלווים בגיחוך עצוב.


לרשימת יצירות השירה החדשות
כמו הייתי פרח נדיר.

אך אנא ממך
אל תגרום לי

אשמור לי,
לילות של תשוקה אשר לא ידעה גבול.
אותה בערה אשר מעולם לא כילתה את גופינו.
חלקי זיכרון.

על ידיי וגופי
שייזל לכל מקום
ויקל לו רק מעט את טירופי

ובצער הזה כולנו נפגשים
בשתיקה הזו
כשאין מה לומר

מלכת הקפה שלי
מלכה בלתי מעורערת
מן האשפתות היא נוסקת אל על

קורץ וקורא,
שאבוא, ואביט
ואצחק

אני סופרת רגעים אחרונים
שלנו ביחד
מתפללת שהספירה תימשך

עוד מספר אחד

מוכנות לזלוג
בזו אחר זו

קצרצר
תמיד כשדברים נגמרים יש לי נטייה לזכור רק את הטוב שבהם
אבל הפעם אני רוצה שזה יחזור אפילו עם הרע

ושברי אשליה
כביכול
משטים בי לרגע


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אוסף הגברים של חיי.
אוסף מיוחד וכביכול מאוד מגוון.

לפעמים, כשאני יורדת במדרגות
אני רואה את עצמי מוטלת בסופן

והדמעות הן טיפות הגעגוע המעטות שחומקות מתוך הניסיון לאחוז
בבטן הכל...

הגעגוע אליך הוא מעבר למילים ואין לגעת בו,
לטלטל אותו או לחלוק אותו.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
חזור הביתה, היום התארך אל מעבר לקצה גבול היכולת.

היום, כששתיתי את הקפה השני שלי, הבחנתי בזוג עיניים מביטות בי
מתחתית הספל;

הכל מלוכלך, רק האלכוהול נקי.

שברי עוגיות בכל מקום, מפוררות עד לאבק, זהו הסוף, סוף העולם.




אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
גם החתולים
הסמוראים, בסופו
של דבר, הולכים
על ארבע


תרומה לבמה





יוצר מס' 35149. בבמה מאז 6/5/04 10:48

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטאי שחר
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה