|
שכבתי באמצע המדרכה והסתכלתי בעננים. קצת כי היו להם צורות
מעניינות, אבל בעיקר כי כבר כאבו לי הרגלים. ולא היה לי לאן
להמשיך ללכת. אף אחד לא חיכה לי בעצם, ככה שיכולתי להרשות
לעצמי לשכב על המדרכה ולהסתכל בעננים.
|
טעם, קפה ראשון של בוקר
סיגריה אחרונה בערב
וריח גשם ראשון תמידי.
|
|
|
רגע רגע... מה
לא אמורים לגעת
בך שם?
עומרי הנאיבי
יוצא מצו ראשון
ומגלה את עובדות
החיים |
|
