[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 162572705 162572705
אל היצירות בבמה האהובות על ת. תומראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי ת. תומראל היוצרים המעריכים את ת. תומר
בן 17, מצא את עצמו פה בגלל כמה שטויות שהוא שרבט עם
השנים, ובגלל יחס מעודד מכמה אנשים שחשובים לו.
כרגע, כל מה שכתוב פה הוא אני, אני יודע שזה קצת
סוציומטי אגואיסטי משו... אבל כל דמות שעליה נכתב
שיר או סיפור, היא במקום מסויים, אני, ובכל זאת,
ובגלל זה, אתם יותר ממוזמנים להגיב, לקטול, ולהגיד
מה אתם חושבים, תודה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אנשים בשחור מדברים בשמך,
מחליטים בשביל כולנו מי אתה,
משנים את החוק,
ויודעים מה אמרת שנכון.

התיישבנו בסלון, אני בנוחות על הכורסא הגדולה והיא בספה מולי,
עדיין מחייכת. נפלה החלטה ביני לבין עצמי שאפילו עם הפיג'מה
המבדרת שהיא לבשה היא נראתה מדהים. היא קמה להחליף אותה,
משאירה תלמים בשיער הראש שלי עם אצבעותיה הדקות.

קמתי והלכתי לדשא ונשכבתי על הגב. אם היא הייתה פה היא הייתה
משחקת לי בשיער, מלטפת לי את הגב או סתם שותקת ושוכבת לידי.
הכלבה שלי התחילה ללקק לי את האוזן. הזזתי את הראש. האוטו של
אבא שלי יצא מהחנייה והכלבה שלי רצה לנבוח עליו. הנה, גם לה יש
מה לעשות

קמתי אחרי שהבירה נשפכה על הבר והיא צחקה, התיישבתי לידה.

הרמתי את הטלפון כשהבוס לא הסתכל וטלפנתי למספר שהיא נתנה לי,
שהספיק לדהות בשבועיים האחרונים, השארתי הודעה.

הסתכלתי עליה, בעיניים האלו, עיני החתול הירוקות שבשנה וחצי
האחרונות בלעו אותי בתוכן.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אז מה נשאר? תקווה - שעת כושר של הלב,
שלימד אותי ייאוש ולימד אותי כאב.

לרגע אחד, עצרתם והבטתם בטמון בי,
במיטב מכאובי, בטובים שביסורי,
לרגע אחד חייכתם חיוך מנחם,

הוא מקיץ מסיוט אל עוד בוקר של קור
החלון משקף מבחוץ אין עוד אור,
מתלבש ויוצא לא נושק לאישה
גם היום לא לקח רגשות ותחושה,


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
שוכב במיטה, חושב עליה... כמו כל לילה, נצמד קצת לקיר, שיהיה
לה מקום למקרה שתבוא, כשהיא תבוא הכל יהיה בסדר... נשכב שנינו
על המיטה ונשתוק, ולא כי אין מה לומר, כי היא פשוט כבר הבינה
הכל.

הרהור
בשלב מסוים הוא התרחק קלות ושקע בתוך עצמו, היה לו כובע בד
גדול, והוא שם את הידיים על הפנים. הפסקתי לנגן, הנחתי את
הגיטרה, הוא הזדקף קצת והציג את עצמו בשם שלא הצלחתי לזכור


לרשימת יצירות הצילום החדשות
דיגיטלי ש/ל
אל היצירה
צולם אצל חבר במצלמת Olympus C765 UZ




גראס?

גראס!


תרומה לבמה





יוצר מס' 35190. בבמה מאז 6/5/04 14:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לת. תומר
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה