|
"אין שקט בלב איש
ואפילו עמק עמק
אין שקט, אבל אפשר לשתק הכל,
אפשר לא לומר דברים.
אין כאב שנותר בעיני אנשים
הכאב הוא דבר רחוק,
אבל יש חוק לרעש הצועק אותו,
המילה היא דבר קרוב".
וידוי / תרצה אתר
ביום כזה אני דואבת
בכל חושיי
|
ובפניות החדות היא לא האטה
לא סירבה לסכנה
|
גמיעת טעמך לשוכרה
הציפה בי זיכרונות אמש
לעולם לא תדע
שטעימתי המרה
נלקחה תחת לשונך
|
פיזור נפש
איים קטנים
שפעם היו ליבשת
שוקעים מתחתיי
|
אני עדיין כאן
שטופת מילים, חובקת צלילים של גן עדן
|
וכשמעז יצא מתוק
מריר יהיה הקסם
|
ומישהו שם
בסימטה בתל אביב
מזריק איזה אושר מלאכותי לוריד
|
אתה זורק
צליל נשכח
ומשנה את פסקול חיי
|
הייתי מדממת בפה פעור
ועיני לרווחה
לא חושבת על מה שהיה
לא מתעוורת מלהסתכל על האדמה
|
הישאר במיטתי
פזור כחום הגוף
מכווץ בתוכך
פרוס כסדין לבן
|
אני רואה פרחים
צבעם משתנה ללא הרף
ובין שמשות אנו חגים במעגלים
עד אשר שני ירחים סגולים
תופסים מקומם בשמיים
|
העננים מבשרים
שזה הולך להיות יום נעים
|
אתה בטח זוכר אותי כמו תמונה חד ממדית, כמו שתמיד הייתי
אחת שחסרה לה נגיעה אנושית
|
בחרתי לחיות בשקט עם הכאב הזה בכלוב היפה שלי, הרחק מהעידן
הוירטואלי, בלי משחקי סימולציה וטעמים מתחלפים בפה, רק אני
והכאב שלי, פה לפחות אני יודעת מה אמיתי....
|
|
|
את הבגדים
המלוכלים,
תוציאי מהגיגית.
תזרקי את לוח
הפח הישן, וכעת
הפעילי את מכונת
הכביסה.
סכנה - אם אינך
יודעת להפעילה,
קראי לגבר
הקרוב, שיבדוק
את החיבור
לחשמל.
מתוך "המדריך
לאישה המודרנית" |
|
