|
שטות גמורה.
חבורה של ילדים משחקים בערימת כסאות. והצחוק נפלא כל כך, מתחבר
לנשימה. החיות בוערת.
|
ההוויות הנעות מולי, הנושמות זו לזו, הקונסטרוקציות הנעות
כסקיצות למשחק שולחן. משתטחות מולי.
|
"הלו?" עיסוק בדבר אחר...
"אני עסוק כרגע".
|
תינוק שחור לבן
חולם הרים ושפה
|
ילדה עם שיער אדמוני מתרוצצת
בין עצי צפצפה קולניים
שיערה האדום מרצד לאור
בעלבון לשמש הלוהטת
|
הכאב בוער בי
תחושת קיום מדכאת
נוזלת לאיטה
כשעון חול מזכירה נשכחות
|
תוים משחקים באצבעותיהן
בורחים ומסתתרים במשחק אימים
ממני
|
צחנה של בשר חרוך
צפה באויר
צפה ומפטמת את האש
ואין שישמע את צרחות הכאב.
|
מטביעני במעמקי השכחה המעופשים
חונק אותי ללא רחמים
ורצון עז לברוח נבלם תחת כוחך.
|
|
|
היום ראיתי את
בן ארצי מסתובב
בעזריאלי.
צעקתי לו "בן!
בן!"
ופתאום ניצב
מולי איזה תימני
עם זקן ארוך
ומגבת על הראש,
ועושה לי, "אנא
בן, בן לאדן,
שו?" יעני, מה
רצית?
אמרתי לו: דהה,
אולי לא
התכוונתי אליך,
אלא לבן ארצי,
מי אתה בכלל?
עכשיו זוז לי
מהדרך, אולי אני
עוד אספיק לתפוס
אותו ולבקש
חתימה.
בלונדה בהלם
משחזרת כיצד
ירדו 25 מיליון
דולר לטמיון. |
|
