|
אל מלא נקמות,
שאינו מפתיע בניסים.
מלבושו פרוכות רקומות,
אך אבוי, מה זעירים הכיסים.
|
אינך לבד. אושפיזין זימנת לך, האל ירחם.
רואה אני, מעבר לסף, הערב התכנסתם כולכם.
מה מוזר מה מבעית המראה.
|
כורי אוזניים אל עוטי שמלות,
נושאי עיניים כלות אל פותחי מזלות.
מנותבים במלמד, אל קופה, הוי אווילים.
|
|
אם הוא זה אני
אבל אני זה לא
הוא והם בכלל
משם כשהוא ואני
מפה ... איפה
אנחנו ?
הדולפין בשאלת
קיומנו ... |
|