|
.
מוזיקה התחילה להתנגן מהרדיו, שהיה מפעיל את עצמו בדיוק בכל
בוקר בשעה 7:05. שיר פופולארי התנגן והעלים לגמרי את השקט,
שנאלץ לחפש מקום אחר לשרור בו.
כי ככה מורן - אוהבת מוסיקה.
|
שבוע מייגע עבר מאז שהנקודה הזאת הייתה אצלי בדירה. אז היא לא
הייתה כזאת נקודה קטנה... היא התפרשה לגובה של מטר שישים,
והייתה די מוחשית.
|
הוא אסף את כל חסכונותיו ולקח מונית ספיישל לים. בהתרגשות
עצומה מצא את קורת העץ ששוב, כמו מספר שבועות לפני כן, הייתה
התקווה היחידה שלו. הוא דחף אותה במים וקפץ עליה, בועט בעוצמה
במים ודוחף עצמו הלאה אל הים הפתוח, כשהוא קורא לאהובתו בלי
הרף.
|
זה לא שהוא היה חננה. הוא פשוט... אהב להיות מצליחן. הוא השקיע
את נפשו בלימודים רק כי צריך להזיע בשביל מקצוע, כי בימינו
התחרות גדולה. זה לא שלא היו לו חברים. פשוט... על מי אפשר
לסמוך בימינו?
|
עד שעיניו נחו על דוכן בקצה המתחם. שלט לא מושקע במיוחד הכריז
"מיצמותר" מעל לסככת שמש קטנה שעשתה צל בעיקר על הגבר "שעבר
דבר או שניים" שעמד בתוך הביתן עם חולצה פתוחה ובמיומנות של
רצען העומל על יריעת עור, עסק במלאכת קודש של הכנת מיצים לכל
המבקש.
|
כמעט אחד לאחד הוא נזכר בכל רגע, טוב או לא, חוזר על עצמו,
מזכיר לעצמו כמה וכמה פעמים את סוף היום, רגע לפני שפנה הביתה,
למקלחת קצרה, ונכנס למיטה, משכנע את עצמו שהוא באמת יישן.
|
כמו תמיד, כשהתחיל השיר, הוא הפסיק לעשות כל מה שעשה, זמזם את
השיר, ניסה לשיר יחד עם הזמר, את המילים הבודדות שזכר וחשב,
נזכר ביוליה שלו.
|
לעצור את החיים לשעה או שתיים
להנות מהמגע הרך בינתיים
להתחבר לכמיהות והתשוקות
שעל הלב לוחצות
|
Be with you is all I want
I feel that you are my true start
|
מדליק גפרור
האור עושה את הכול ברור
|
אתה, שחשבת שאתה לא טוב
עכשיו אתה ממלא אולמות
אתה, שאמרת שתשאר קרוב
עכשיו אתה הופך עולמות
|
אני בוער
אני נשרף
שוב אותו הפחד
|
הוא יצא מהבית
הלך להפגש איתה
אחרי שיצא מהדלת
חשב לחזור למיטה
|
ופתאום אתה רוצה להצמיד אקדח לרקה
ולהפסיק להלחם עם החיים בשיניים
|
פניתי לאמא, בתור אורים ותומים
לקבל עצתה, איך עושים חמוצים
תמיד זה הפליא אותי
איך בתהליך קל ופשוט
|
דמעות הגעגוע כדליים של מים
וקור הכיסופים מקפיא לך את הדם
נעלמת השמש כבר בשעת בין ערביים
וכחיוך על שפתייך הבוקר לא עולה גם
|
חבקי אותי
תני לי נשיקה
לטפי אותי
תני לי אהבה
|
שני חברים שתו, ישבו על הבאר
שוחחו בשיחת חכמים
עלה נושא שמוכר לשניהם
והנה הויכוח מתחיל
|
כוכבי הלילה הזוהרים
מאירים את פניה הצעירות
עכשיו את מבטה רואים ממרחקים
כי הירח חושף את הדמעות
|
ילדים קטנים
קופצים, מתפרעים
סגורים בשקיות מפלסטיק
|
כשהירח שוקע, מהעין נעלם
ורוח קרה מזכירה את הגעגוע
שכל הזמן מרתיח את הדם
|
אתמול בלילה חלמתי חלום
חלמתי על הבחורה המושלמת
ראיתי אותה בברור לצידי יושבת
ראיתי את פניה החלקות,
את עיניה העמוקות,
את שערה המדהים,
את עורה שקצת השחים.
|
עוטף את שפתה
שלא תשתחרר
לוחץ על חזה
שתתעורר
|
אמרת שאת נשארת
אבל אני אוכל עכשיו לבד
וכשאמרת שאת אוהבת
ידעת שאני אשאר אחד
|
סערה בכוס תה
סערה על שום דבר
סערה בכוס תה
דמעות על העבר
|
צבא המילים יוצא לקרב
הוא גייס את השוטר, החייל והרב
מכל מקום נשמעות צעקות
צרחות שמבשרות רעות
|
שוב מוצא את עצמי סופר את הימים מאז שעזבת
זה כבר מזמן מספק שאי אפשר לספור בידיים
|
תראו אותה נוסעת
על כביש מהיר
המכונית שלה רוטטת
בגבעת העיר
|
ותאמינו לי, כשאתם פח ברחוב טרומפלדור, ליד בית קפה בעיצוב
מדיטריאני, בשילוב של ארט נובו, יווני ואיטלקי לא ממש שמים לב
אליכם.
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
"השרוף"
בוליביה בשוונג
של הומור שחור. |
|
