|
life is what u want them to be
   
כל עולמי,
כל חיי, חלומי,
המציאות וכל שעה ודקה ביום אצלי
קשורה בסוסים,
אהבתי חסרת המעצורים
לחיה המדהימה הזו היא ההשראה שלי
לסיפורים,
שירים,
לחיים!
מוקפת ולידי מה שנראה כחבר, אולי לא הייתי מוקפת כי אם נבחנת,
אולי בחנו את הכבוד שרכשתי להם, ליצורים האגדיים הללו,
החופשיים, הפראיים, בעלי החירות האין סופית שנלקחת מהם במהרה
יחד עם ביתם.
|
-גם לא בתת מודע?
-לא!
-אז למה אני מרגישה שאני יכולה לעוף?
-אין לי מושג אבל אני יודעת שסוסים לא עפים!
|
משוגע מי שחושב שהוא שפוי,
אבל אני מטורף,
|
אני רואה אותם שמחים,
בגלל שאנחנו עצובים.
וזה עושה לי הרגשה טובה.
|
אבל אומר משהו שם,
רומז לי מכאן,
אך מיד זה נעלם.
|
אין בכוחי לא לשמוח בשמחת אחרים,
גם אם על חשבון נפשי הפגועה הם צוחקים.
חיוכים וגיחוחים משועשעים,
עושים בליבי פרפרים.
|
כיצד יכול בכנות ובלי רעד
להפגין את בורותו?
|
אני מחפשת אחר עצמי,
בתוך סבך הנפשות.
מחפשת אחר חיבה,
אכפתיות,
לא בהכרח אהבה.
|
אין באמת ראויים לרגישות זו,
ואלו הראויים לאהבה שכזו
לא ינצלוה לרעה.
|
לברוח מכל הרוע והקור.
לנוס כמו ציפור,
|
ומציירת את השמיים
והאדמה הכחולה שעיניי רואות,
נפגשים בנקודה זו הבודדה.
|
החיצוני משקף את שלראות משתוקק,
בין אם מקנאה או מתמימות לב.
אך רק אתה רואה את עצמך מתקרב.
|
אבל אני כמוני,
כאילו יחידה.
|
מקל אחד נשבר,
כמה מספיקים למדורה.
|
מוצף רגשות,
בולי עץ ואצות.
|
סגורה זו לא תמיד הדלת.
אנשים הם לפעמים גם קצת אחרת.
|
ואז אני בוכה,
והכל בגללם,
שהם פה בוכים,
ואז שמחים ואינם.
|
תה שתיתי
וגמדתי פתאום.
ארנב ובידו שעון,
נעלם כמו בועה
שבידו נגעה.
|
דמעה ועוד דמעה,
אבל אני לא בוכה.
עזבו אותי בשקט.
|
אנשים שהם כמוני במובנים מסויימים,
מרגישים כל כך בודדים
בגלל כמה רגעים.
מרגישים לבד גם כשהם עם "חברים"
|
אבל הם יכולים להיות נפלאים,
או שהכל יכול להיות נורא.
|
תקועה
כמו סתימה,
בחיים,
בביוב,
בטיפשות,
בתמיהה.
|
אני תמיד אהיה בלבם,
הם תמיד קיימים,
חיים ונושמים,
אבל לא היינו מוצאים אותם
אם לא היינו מחפשים.
|
לא ינועו ולא ינודו
כי אין זה לכבודן להשקיע
אין זה לכבודן לאהוב אהבת אין תנאי
אין זה לכבודן לכבד
|
כזו תלותית
עם זאת כזו אוהבת
כה חולמנית
וכל כך מחייכת
|
אי-שם
עומדת
יושבת
נושמת
חושבת
|
תעשה דבר מה,
תגיד לי אתה,
ואז אולי תדע מה אני מרגישה.
|
אתה נותן מעצמך, עד שאתה נגמר, אתה נותן מעצמך עד שאין בך עוד
צורך ואז זורקים אותך.
כשאתה מוחק כל זכר מהעולם עליך לצפות לכך שתעלם גם אתה.
|
|
|
אני בעד להדיח
את האנגלי וה-gh
המפגר שלה
ממעמדה כשפה
הבינלאומית
ולהכתיר במקומה
את הפינית.
מי בעד? |
|
