|
תכולת עיניים
היא נוסעת מכאן. הוא כבר שם.
החברה הכי טובה שלי, מחלקת את כל מה שלא יכנס למזוודה ונוסעת
מכאן ליבשת שתבטיח לשניהם הרבה כסף, עתיד אחר. פנוי מפיגועים,
שחיתות פוליטית של מינויים מטופשים.
|
הריח הזה שהטיפשות רצות למקלחת לשטוף אותו מעליהן. הנועזות
תצאנה מהבית מדיפות ריח של סקס מעולה וחיוך מטופש שמרוח על כל
הפנים.
ריח שנדבק לעור, לבגדים, למצעים, עומד באויר ומסרב להיעלם.
|
שדות של חיטה מזהיבים. רוח קלה נושבת בשיבולים. שחר מפציע,
עולם מתעורר. להקת ציפורים פורצת את שלוות השמים במבנה
אווירודינמי מאורגן להפליא.
תחת לעץ בקצה השדה ילד צווח. הוא ערום ורטוב, חבל הטבור רק
הרגע נחתך והוא נשם את נשימתו הראשונה מחוץ לרחם. מה מצפה לו?
|
מה מייחד אותי משאר הבריות ונבחרתי אני לשוחח עם המוות? המוות
חייך ואמר - ניפגש בקרוב.
|
|
|
אוו, מתי ארד
למטה לך?
שורה משיר |
|
