|
o.k קראים לי סוזנה ואני אפרסם פה "יצירות" שלי כדי
שתוכלו להנות מהם.
המילה "יצירות" נמצאת במרכאות כי אלה בעצם חלונות
קטנים לנשמה שלי,שבעזרתם אפשר ללמוד
עליי.............
קריאה מהנה
סוזנה
כשראה אותה הנסיך כרך שניי ידיים חסונות וגדולות סבייב מוטניים
צרות ורזות מי רעב לאבה שתבו ותגיעה אחשו. הלויי ויחולתי לספר
לכולם שליתף לחייה נישק דמאותיה החזיק את ידה לא נתן לה ליפו
הלויי וכך זה היה אתמול. שרקדו לצליי הגשם הניתף על חלון ישן
בתוך גן.
|
אך הלב לא מרפה. הוא פועם בחוזקה, זעה קרה ניגרת ממיצחה והיא
לראשונה מבינה את הביטוי ייפרפריים בבטן" שהיה סמויי מימנה כול
כך הרבה זמן. עכשיו היא מרגישה כאילו יתפרצו מתוכה כול שנייה
ויבריחו את המגע הענוג שחשה.
|
נעלם אין ישוב לו הילד התם,
נעלם אין ישוב חיבוקו החם,
נעלם אין ישוב ליבו האוהב,
ונשאר רק מבטה הכואב!
|
הוא לא מתייאש, מביט לעיניים והן נכנעו כבר מזמן למשמע
המילים.
היא יושבת קרוב אך כל כך מרוחקת, מספרת סיפור אהבה
והעיניים שותקות, זה הזמן ללכת, אין בהן יותר מקום לתקווה.
|
והגשם מתחיל שוב לרדת ואני מתעוררת פתאום, המציאות על החלון
נוקשת וכול זה היה רק חלום.
הגשם נוטף לרצפה מתרסק לאלפי רסיסים, והלב נישבר בתוכי, לו רק
היית שלי.
הכוכבים זוהרים, העולם מסתובב ונראה שהזמן נעצר ודמעה אחת
חומקת אל אוויר העולם.
|
אנחנו מוותרים על חלומות שנתנו לנו את הכח להתעורר בבוקר עם
חיוך על השפתיים, אותם החלומות שגרמו לנו לקום בשש בבוקר ביום
שבת!
אנחנו מחליפים אותם בנוחות, בכסף, באשליות של חלומות
|
|
ברוכבי על הסוס
שאלתי את עצמי
"איך לעזאזל אני
מגיע
לסוקולוב?".
"קח פה ימינה"
העיר הסוס.
"אתה סוס! אתה
לא מדבר!"
עניתי.
"גם אני הייתי
מופתע כשדיברת,
בהמה".
טיפש. |
|