|
אבדה לי הטבעת, נלחצתי, בכיתי,
התרגשתי,
|
אל תפנה מבט, אל תדחה את מגעי
כמו מצורעת בלתי נחשקת
|
הייתי רוצה
להרגיש מיוחדת ולו רק ליום אחד
להרגיש שרק אני קיימת
|
מדוע איני מסוגלת פשוט לשכוח
מדוע אני מעדיפה להיוותר ללא כוח
|
נבט קטן מונח בקרבי
מתפתח ועולה וקורע אותי
|
|
|
יו מסכן מי
שקורא את הסלוגן
הזה, כי הוא 900
עמודים, בגודל
גופן 12 כתב
דייויד, ואם הוא
יותר קצר אז
סימן שקיצרו לי
אותו.
אז ככה, הכל
התחיל במקום
מוזר שקוראים לו
יבםביג
לבסוף הגעתי
לחנות וקניתי
חומוס.
המלגזן הזועם |
|
