|
סוס אנונימוס
כשהגיע יום המחר,
יצאו אדון רובינסון ומר קצר לאותו המכר.
מוקדם בבוקר יצאו שני הידידים
לפגוש ולדבר עם סופר הילדים.
"האם תוכל למצוא לי עבודה?"
שאל מר. קצר בחרדה.
"בודאי שאוכל" ענה הסופר.
"בבקשה את העיפרון אלי העבר,
ואני אכתוב ספר עליך.
אפילו יש לי שם נהדר."
והסופר כתב בעיפרון: "מר קצר"
"הילדים לא ירצו ספר, שכולו רק לי מוקדש"
הכריז מר קצר בקול מבויש.
"ירצו ועוד איך"
הסופר חייך
"הם יאהבו את הספר מאוד-
ואפילו ירצו עוד"
(מתוך "מר. קצר" מאת רוג'ר הרגריבס
נסח עברי: אפרים סידון)
אני זוכר איך סבלת
לא הייתי
אדיש
אבל המשכתי
כי אסור
להיות
רגיש
|
אינני יודע למה התעללנו בך
כנראה שלא מצאנו את ההגיון
במשפט שלך:
"לא עשיתי לכם כלום"
|
כשהתעוררתי בבוקר
מוכה האנגאובר
|
|
|
אימא! אימא!
מרקו! מרקו!
סבתא?!?!
אבא?!?!
מוקי?!?!?! |
|
