|
Being grown up isn't half as fun as growing up
those are the best days of our life
the only thing that matters is just following your
heart, and eventually you'll finally get it
right..
רק עוד שנייה והכל יהיה בסדר
|
בשנה השלישית נשברתי, נפלתי
לא רציתי, לא יכלתי,
והשנה הראשונה הייתה מבטיחה, מלאת תקווה,
כמו ניצן נפתחתי אל כל השפעה חדשה
באינפנטיליות נשבתי אחרי כל קלישאה נדושה
|
For this is what i chose
to do with my life
|
אחרי הגלים ואחרי הזמן,
מאחורי התבנית הארוגה באור,
זרימת המים באפיק הצר של הנשמות,
לא מתירה מקום לתהיות
|
גם לי אין, באמת
אני נשבע.
|
שקיעה אדומה בשומרון
מציתה לי את הזיכרון
|
ועדיין, תמיד
רוצה אותך
את יודעת
|
סרחון עולה לי מהפה
והמוות עוד קורא לי בקול רפה
|
אם די היה באהבה
לזקק כל רגע בחיים
הייתי דומם
|
מנסה למצוא הגיון
מנסה לעצור את השיטפון
מחפש אותך
בין כל השברים הללו
|
חתיכות קטנות של עצמי
משייטות באינסוף
פעימות ליבי
כפעימות המונה
|
העצבות שבי
סופות החול שבך
אסור שיישכך
|
חיי חוזרים תמיד לאותה נקודה
אותו סיום אותה התחלה
את חסרה
|
אין הרבה אמת
בעולם אחרי חצות
חוץ מאקורד במינור
וקרן אור מהרחוב
|
ולא הכל כל כך עצוב
ולא הכל נועד להיגמר
|
יש דברים שתמיד יהיו
ואני אוהב אותם כל כך
החיים רצים ומשתנים
|
טיפוס הזוי, אגואיסט מצוי ובטח ובטח שלא רצוי
הולך בשדרה ארוכה של נשיא לא מוכר לו, בעיר לא מוכרת לו,
שמש אוגוסט בגבו
|
מושיטה יד מהוססת
אל מפתחות נשמתי
|
ונדמה שיותר ויותר בזמן האחרון
אני נופל אל בין מילותייך הנצחיות
|
בעיניה הקרועות לרווחה
אתם כבר לא תחפשו מהות
|
לשרוט את עצמי
לקוות לתגובה
|
אתה קורא לכאב החוצה
וחיי שוב את העבר
מנסה להבין איפה טעית
ואיפה משתלב כל השאר
|
רוחות של תשוקה
מחשבות קפואות על אהבה
|
רק תנו לי עוד שנה אחת חופשייה
שנה בלי הרג, שנה בלי מלחמה
|
ומעשיי הם הדים במערה חלולה
של לב אדום
ואהבה
|
מרוקן מחיים שלא חייתי
שבע מדבר מה שלא עשיתי
מאוס על אנשים שאני לא מכיר
מתרפק על חוויות העבר הדלות
|
בהרים של ציניות ותקווה
בזלזול ובשגרה
|
אדם לאדם הוא עולם של חלומות
עולם של תקוות נסתרות
|
ניסיתי לחוש אותך
שלחתי את נימי נפשי
לרגל מאחוריי בת צחוקך
לגלות את הטרגדיה
|
קצת כואב לי להגיד לך את זה
אחרי כל השנים
|
רק כמה רגעים שבירים
כעלים נידפים
|
ואני אשאל אותך שוב
כי בריח המשכר שלך אני אפוף
|
שמונה רגליים יש לצבים
והם אורזים ומתייצבים
נחושים
|
שלטון החיים מרים את ראשו
2000 שנים אחרי גלותו
|
בכתב הילדותי והמסורבל שלי אני כותב לך הכל, בשקיפות.
כי ממך אף פעם לא יכלתי להסתיר כלום, גם אם רציתי.
|
הלילה הגיע ושלג יורד על העיר,
נערם ברחובות,
אנשים יוצאים החוצה,
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
שמעתם שזה שמפיץ
שמועות עומד
לקנות את עולמו
בשעה אחת? |
|
