|
"ואיך זה בסוף, שכולנו נפגשים, עם אותן ההבעות,
ואותם הריגושים, בבית הבובות, הקטן של אלוהים..."
|
|
אז אמרתי
לה-וואללה את,
כבר עשרים שנה
אני גנן ועוד לא
ראיתי פרח יפה
כמוך
אז היא ענתה לי
-
וואללה כבר
שלושים שנה אני
מחרבנת ועוד לא
ראיתי חרא כמוך!
מיומנו
של ערס |
|
