סוקו דאה בקטי -- מיץ אבוקדו (פורטוגזית).
"בתור אדם שהתחיל לכתוב בגיל 17 (יליד 83'), מיץ
אבוקדו (תוצרת ירושלים), לפחות כך נראה, לדעתי,
בכתבים המוקדמים שלו, כותב בצורה שונה, מבלבלת. מצד
אחד, אבוקדו בא מנקודת ראות מפוכחת יותר, של אדם שלא
העביר את זמנו בכתיבה אטומה מעת יצא מהרחם, אלא
בהרהורים והתבוננות על העולם, ומכאן, כנראה, כתיבתו
תהיה שונה מהרגיל. מצד שני, חסר לו הניסיון בכתיבה,
והכתיבה שלו עלולה להיראות משונה במקצת, אולי יש
שיגידו בוסרת, יש שיגידו מרעננת. אני שייך לקבוצה
השניה.
לפי הסיפור הראשון שלו שקראתי, 'חלומות', בקטי מערבב
בין אינפורמציה, לבין השערות, לבין משהו אישי. לי
הסיפור הזכיר את 'זן ואמנות אחזקת האופנוע'.
ואין הרבה שכותבים כך. כאתאיסט מיזנתרופי, בקטי צפוי
להציע לנו נקודת-ראות פחות שיגרתית, לא רק על העולם,
אלא על עצמנו כך לפחות אני משער מהיכרותי איתו
ושיחותיי איתו (החל מספטמבר 98').
כאדם שהעביר את רוב זמנו בקריאה מאשר בכתיבה, בקטי
עומד להעניק לנו משהו חדש, טרי, אחר, סגנון אקלקטי
מיוחד. יש האומרים שאדם שיוצר מוזיקה כל חייו לא
מתפתח כי הוא לא מעניק מספיק זמן למוזיקה אחרת. אלה
האנשים שגם יאמרו לכם שאדם שמשקיע זמן בהאזנה לאחרים
ופחות לעצמו יהיה מוזיקאי נהדר."
דוקטור שניצל.
נכתב לקראת סוף נובמבר, 2000, אחרי קריאה שניה של
'חלומות'.
