|
השעון צילצל ב9:00, רמי קם אחרי שלוש שעות שינה. בגדים,
קומקום, שיניים וקפה, בסדר הזה. נכנס לרכב והחל נוסע אל ליאת.
הם קבעו בעשר, שעה אחרי שהמטוס נוחת. הוא מגיע, דופק בדלת
ומתיישב.
|
אתה בונה מצבות
לילדות שהיתה
מה שנשאר
מה שאבד
שם בקסם
|
אני רוצה להצליח לשמוח למרות הילדות שהיתה ודלתותיה שננעלו
בפני. למרות המוות שמחכה בסוף הדרך ויונק ממני רוח חיים כבר
עכשיו. אני רוצה להיות מאושר דווקא בגלל ארעיות החיים.
|
80 שנה יש לנו פחות או יותר, וזה לא נגמר בזה, הן מתחלקות
לתקופות שגם להן יש התחלה וסוף משלהן. אנחנו טועמים מהמוות
בסוף החיים אבל לא רק. למעשה אנחנו מגיעים לשם מוכנים, למודי
ניסיון הרבה יותר מכפי שזה נראה לפעמים.
|
תן למחשבות לרוץ חופשי, תתבונן ותרשום. כמו מרגל אני שולח אותך
אל היקום הפנימי. עצום את העיניים ותתבונן פנימה, היקום
הפנימי ממשי בדיוק כמו זה שבחוץ, הנח לחשש מן השיגעון ותכיר את
עצמך. אני כאן אתך תמיד.
|
בעיני אמנות מתרחשת כאשר אדם זר הצליח לגעת בי עמוק ולהרשים
אותי מאוד. כן זוהי אמנות מעניינת, להסביר לאדם זר רגשות שבשום
אופן אחר הוא לא היה מבין. דיכאון, בשונה מאמנות, אינו מכיל
יצירה.
|
|
|
מה שיותר כחול
יותר עמוק!
פרובוקטור. |
|
