|
כותבת מאז שעמדה על דעתה.
מתכתבת עם המוות לעתים קרובות, קרובות מדי.
מסמנת עוד "וי" קטן ליד כל יום שעבר, שהיא עדיין
כאן.
מתלבטת בינה לבין עצמה לבין ההמשך.
שאולה ממקום אחר אך בינתיים תקועה כאן.
רצוי לא להתקשר יתר על המידה.
רצוי לקרוא ולהמשיך הלאה.
החיים קצרים מדי בשביל תגובות.
רצוי להמשיך בדרך אל התחנה הבאה, בשביל לחיות.
רצוי לחיות.
אל תשפטו אותי לכף חומרה, אפילו שבחרתי במוות
למאהבי.
אל תחרצו דין מבלי להבין, שאני, רק כך, מרגישה
בחיים, מתוך כליון מתמיד, שעכשיו, כתמיד, קרוב
מתמיד.
הו, ערפל מצועף,
שלח לי מעמך שובל
מתועב,
להעיר בי
סערה.
במי שמסעיר אותך,
תבחרי. במי
שמוציא ממך הכול,
שמנקז את האושר לתוך מבחנה אנושית
ומזקק שם טיפה
אחת, שמספיקה ל ה כ ו ל.
במי שמסעיר אותך
תבחרי. במי
שמגיש לך את השמש על מגש רותח
ומצנן לך את הלבנה כמטבל בנזונה,
בנזונה.
|
הו, ערפל מצועף,
שלח לי מעמך שובל
מתועב,
להעיר בי
|
נשק אותי, חבק אותי,
שחק לי בשדיים, דחף לי אצבעות לכוס,
דפוק אותי חזק, עשה לי הכל -
|
נגיעות של אין;
ציפור מכונפת;
חסידה עקרה.
|
תכתוב שמיים, תכתוב על
הכחול הזה
שבעיניים, תכתוב
על מין אור שכזה,
|
|
יתרון מספר 1
בלהיות תיש:
אפשר גם לחרבן
בעמידה
תיש שיכור |
|