|
בחשכת הליל אין איש מיילל
העיניים בוהקות בתוך חושך מסנוור
ואדם תשוש לבדו מתאמץ
לא להישבר ולא ליפול על אחר
|
בנשימה רכה נקטף עוד פרח בר
בפריחה שלווה נופלים גם החזקים
והרוח מנשבת בעצמות,
עוד ילד שוכב לישון ולא יודע למה לחכות
|
|
|
"אל תשלח ידך אל
הנער"
נו באמת. אנחנו
לא עד כדי כך
תמימים.
בוליביה. |
|
