|
 116367266 OneDay
כדי לקרוא את השירים או הסיפורים במלואם - ללחוץ על
הכותרת!!!
קריאת התקצירים <<לא>> מומלצת!
אם הינכם רוצים לחוש ולהרגיש את מגמתו של השיר -
מאוד מומלץ לקרוא אותו עם מוזיקה שקטה, נעימה
והאהובה עלייכם ביותר.
תודה וקריאה מתוקה.
תהנו.....
אחרי כמה דפדופים מחוסרי תכלית או עניין, נזרק העיתון על
הריצפה בהינף יד קל. הוא ניגש שוב לחלון, אך כעת עם הויסקי
בידו, והתחיל לסרוק את העיר הלילית שנפרסה מול עיניו.
|
"לא! זה לא ייתכן! לא ייתכן!", צעק האיש בחריפות מעברו השני של
השולחן הרחב. הוא עמד שם עם אגרופיו זקורים מעלה, אך לאט לאט
הורידם. האישה הגבוהה שעמדה מולו, פצתה את פיה כדי לצעוק לו
בחזרה, כמובן, אך לבסוף התחרטה, הסתובבה ויצאה מהחדר בשקט
|
השחר שמצא את דרכו בחשכה
פסח על ביתי, על מיטתי
|
אם תשקר - תשקר לאמת
אם תעלים - תעלים באמת
אם תרמה - תרמה את האמת
אם אתה האמת - המת?
|
השלג הרך שכיסה את הבתים,
מנע ממנו לראות
מנע ממנו לדעת,
את האמת היחידה
שהוא כל כך רצה.
|
גם זריחה,
גם שקיעה,
לא יצליחו לתעתע
את נפשי
הזרה
|
את עולם בפני עצמו,
עולם של אהבה,
|
אני רוצה להיות על חוף-ים,
על סף גן-עדן המושלם,
להיות טבול בתוך נפשך הטהורה,
לראות אותך, תמיד.
|
השקט שמסביב,
כמו דגה במים,
ישא את עולמי לקצה
|
היום אני קצת חולה
מדבר כמו עבריין,
חושב שלילי
לא רוצה כלום
|
המנורה נדלקה
החדר הואר
הוא ישב שם בשקט
על הכסא המפואר.
|
מצאתי את עצמי מחפש אחר עצמי,
נשארתי בלי גוף או נשמה,
רציתי רק את זה
רציתי רק - את הבורא.
|
בין עולם לייקום,
בין מוות לחיים,
בין סוף לאינסוף...
|
אך זאת אני אדע
כי אוהב אני אותה,
והם לא מקנאים לי
כי הינם כבר באדמה.
|
דמעות צורבות
זלגו על לחיי,
טישטוש ריחף
מעל עיניי.
|
יכולתי לדעת
שהנני חולה
ללא כל תקווה
לתרופה או מרפא.
|
תצלול למעמקי הרגשות,
תזרח כשמש ביום קיץ חם,
תחשוב חופשי, רענן ומהיר
כדי לתפוס את הרגע האהוב.
|
לא תצליח לראות
את אותו האדם,
הולך, ולא שב לחבק.
|
העיר נמצאת במקום רגיל לכאורה,
מקום שהורעל כבר מזמן,
אך עדיין נשאר שקט ומסוכן.
|
תבין בני את יכולתך העצומה,
תאוות נפשך - רצון ללא מילה.
הבט בעיניך על חייך,
ולך-לך אל ארץ המתים.
|
ועלייך אכתוב שיר
היה זהיר
אני איתך, ילד
|
כל פסגה קטנה שעל הים
הינה השלמות האנושית בהר.
|
אנחנו נעמוד בכותל,
יציב-
תמיד.
|
הנה ימים באים
ומבקש אני לומר
בשקט לך, מספר מילים.
|
אתפלל ואדע
כי אין עוד מלבדו!
ה' אחד!
ואני איתו...
|
אוחז בידך, ואומר:
"שירה, אינה עוד
אמת, על קצה החוד
כי משוררים עזבו את עולמינו
|
פנייך כפרח באביב,
ניצוצות זוהרות בתוך עינייך,
כולאות אותי בגן-העדן הקסום,
בתוך היופי הטהור.
|
הרגשתי את עצמי חופשי,
הרגשתי שרוחי מצטלבת
עם הרוח העזה,
שלוקחת אותי לעולם הבא.
|
שממה וצימאון
באמצע שום מקום,
ההר עומד שומר לו
את כוחו לרום.
|
אני נזכר בך, כאן
לא אמשיך ללכת
על דרך רטובה
כי עדיין אין לאן.
|
ואת
תחת עץ התאנה
מחכה לבואי
כשאחזור מהמלחמה,
|
המחלה הנוראה המתפשטת בעולם,
תמיד תמצא אותך - אשם,
אך תמיד ידעת כל הזמן,
שתחיה גם במותך... אמן.
|
הכל כבר נאמר, אך אני עדיין מחפש...
|
תישן, עולם מתוק שלי.
תישן חזק, כדי שהאפלה לא תגיע גם אליך.
לא שמיכה, אף לא כרית רכה,
רק צלמות ואימה.
|
והם עדיין שורצים ורועים פה,
כמו נבלות בשדה של צבועים,
והטרף נראה כה קרוב לארנק
כה רחוק מליבם הרקוב.
|
טוב נהיה בליבי
כי טובה הייתה
ואני, איני עוד.
|
משקר אני. משקר אני לי.
כי מי לי, אם לא אני.
|
לא, לא אוכל עוד לתאר
את חיי עוברים מהר,
לא אוכל עוד לכתוב
סיפור או שיר אהבה טוב.
|
נגמרו לי המילים, רק מנגינה
רק רחש
|
הייתי מוקף אויבים
שניסו להטביעני
בתוך עולם אכזר
חסר צדק ומוסר.
|
קץ כל זמן -
האם גם את שלי
אמצא בסוף
באינסוף?
|
אני עייף, ואתה ער
גורר אותי הלאה
לכתוב משהו מהר
לפני שהמוזיקה תפסק ואני אתעורר.
|
רוצה אני לעוף
למרחב האינסופי,
מעל ומעבר
לנודע ולרגשי.
|
ריח נורא מילא את ראותי
כאב חריף הציף את גופי
שהתקפל, התכווץ ונפל
בכבדות על הרצפה.
|
נפשטה העלוה על
ארץ קדושה,
באה השמש, לאלתר, נינוחה
ושקעה.
|
רגשות נחלת האדם הם
כי צלמו בדמו על פניו
לא יתן ליצריו לאכול
כי רגשות נחלת האדם.
|
איש תמים צדיק אחד היה
ביקש ממני להיות רחום
שאל אותי אם אצליח
להגיע לשמיים ביום גשום
|
מצאה לה מחוז
פרשה כנף ושקעה
|
צעקות ובכי
הציפו את אוזני
ליבי הלם בעצבנות
החלפתי מבט
לעבר הזירה הנשרפת.
|
אוזני תקשבנה לבריאה... בהנאה.
חושי יקשיבו גם,
בהשראה.
|
|
|
טמפונים מדממים
תוקפים אותי
בחלום
אחד על ספת
הפסיכולוג |
|
